שאריות תרופות במי שתייה – מקורות, בדיקות, בריאות וטיפול
תרופות ותוצרי הפירוק שלהן יכולות להגיע לשפכים, לקולחים, למי תהום ולפעמים גם למקורות מי שתייה. ברוב המקרים מדובר בריכוזי עקבות — ולכן עצם הגילוי אינו אומר שהמים מכילים “מנה תרופתית” או שקיים סיכון בריאותי מיידי.
המקור המרכזי הוא בדרך כלל הפרשה לאחר שימוש רגיל בתרופות, לא השלכה לאסלה. השלכה לא תקינה מוסיפה עומס, אבל אינה המקור היחיד או בהכרח העיקרי.
Detection אינו Risk. כדי לפרש תוצאה צריך לדעת איזה חומר נמדד, באיזה ריכוז, באיזו מטריצת מים, ומה ידוע על חשיפה כרונית ועל תוצרי פירוק.
בישראל קיימים נתוני מי תהום חשובים — אבל אין כיום תמונת ניטור פומבית מלאה של מי הברז. דוח רשות המים מ־2025 מצא carbamazepine בחלק משמעותי מקידוחי ההפקה שנבדקו באקוויפר החוף, אך אלה אינם נתוני ברז ארציים.
מה זה אומר בפועל?
זה ניסוח רחב מדי. ממצא בשפכים, קולחים או מי תהום אינו שקול אוטומטית לממצא במי ברז.
לא בהכרח. נדרש להשוות את הריכוז להערכת חשיפה וסיכון של אותו חומר.
לא. ND מתייחס לחומרים ולספי הבדיקה שנבחרו, לא לכל תרופה ומטבוליט אפשריים.
לא. NSF/ANSI 401 מכסה רשימה מוגדרת וטענות הפחתה פרטניות לפי דגם.
איך תרופות מגיעות למים?
לאחר שימוש בתרופה, חלק מהחומר הפעיל או המטבוליטים שלו מופרשים בשתן ובצואה ונכנסים למערכת הביוב. מקורות נוספים כוללים בתי חולים, שימוש וטרינרי, משקי בעלי חיים, תעשיית תרופות, חקלאות מים והשלכה לא נכונה של תרופות.
מכאן החומרים יכולים להגיע למתקני טיהור שפכים, לקולחים, לנחלים, לקרקע ולמי תהום. חומר אחד עשוי להתפרק במהירות, בעוד אחר — כמו carbamazepine — יכול להיות עמיד יחסית ולהישאר שימושי כסמן להשפעה אנתרופוגנית.
אילו חומרים חשובים במיוחד?
| חומר / קבוצה | למה הוא מעניין | מה לא להסיק |
|---|---|---|
| Carbamazepine | מתמיד יחסית ומשמש במחקרים ובישראל כסמן אפשרי להשפעת שפכים או קולחים. | שממצא שלו מוכיח בהכרח שהמקור הוא השקיה בקולחים או שמי הברז מכילים “תרופה”. |
| Metformin → Guanylurea | metformin נפוצה מאוד; guanylurea היא תוצר התמרה חשוב ולעיתים יכולה להופיע בריכוז גבוה יותר מחומר האב. | שהטיפול “יצר תרופה חדשה”; מדובר בתוצר של חומר שנכנס למערכת. |
| Diclofenac / Ibuprofen / Naproxen | משככי כאב נפוצים, עם התנהגות שונה בטיפול ובסביבה. | שערך אקולוגי להגנת דגים הוא ערך בריאותי למי שתייה. |
| Sulfamethoxazole / Trimethoprim | אנטיביוטיקות רלוונטיות גם לדיון על AMR. | ששארית אנטיביוטיקה במים מוכיחה נוכחות חיידקים עמידים. |
| Atenolol / Metoprolol | מדגימות התנהגות שונה של תרופות טעונות וניידות. | שאישור הפחתה ל־atenolol מאשר הפחתה לכל חוסמי הבטא. |
| הורמונים | יכולים להיות משמעותיים אקולוגית בריכוזים נמוכים מאוד. | שהשפעה על דגים משקפת ישירות סיכון לאדם דרך שתייה. |
Carbamazepine כסמן – ומה הוא אינו מוכיח
carbamazepine משמשת לעיתים כסמן להשפעה של שפכים או קולחים מפני שהיא עמידה יחסית בטיפול ביולוגי ובמערכות מסוימות של ליטוש קרקע–אקוויפר. עם זאת, הממצא לבדו אינו מזהה את המקור המדויק.
היא יכולה להעיד על השפעה אנושית במקור מים, אבל לא להבדיל לבדה בין דליפת ביוב, השקיה בקולחים או מקור תעשייתי.
ומה לגבי ישראל?
דוח רשות המים שפורסם במרץ 2025 סיכם 1,118 דיגומים מ־243 קידוחי הפקה באקוויפר החוף בשנים 2020–2024. בניתוח השכיחות נכללו 240 קידוחים, ומתוכם 90 הראו נוכחות carbamazepine — כ־37%.
זה נתון של קידוחי הפקה, לא של מי ברז בישראל. ברוב הקידוחים שבהם נמצא החומר דווחו ריכוזים של ננוגרמים בודדים לליטר.
בדוח מופיע גם ערך פעולה של 50 ng/L ל־carbamazepine כסמן לתרומת שפכים/קולחים. לפי ההסבר בדוח, הערך אינו מבוסס על רעילות ישירה של carbamazepine ולכן אין להציגו כ“תקן רעילות לתרופות במי שתייה”.
לא אותר מידע פומבי מספיק כדי לקבוע מה שיעור הימצאות שאריות התרופות במי הברז בישראל ב־2026 או אם מתקיים ניטור ארצי שגרתי לכלל התרופות במים המסופקים.
WHO, EPA והאיחוד האירופי
| מסגרת | מה נכון לומר |
|---|---|
| WHO | הערכת המסגרת הקלאסית של WHO מצאה שבדרך כלל ריכוזי התרופות שדווחו במי שתייה נמוכים בהרבה מרמות טיפוליות, ולכן הסיכון הישיר נחשב נמוך עבור החומרים שניתן היה להעריך. קיימים עדיין פערים לגבי תערובות, תוצרים וחשיפה כרונית. |
| U.S. EPA | “Pharmaceuticals” מופיעה כמסגרת מועמדת למחקר ב־Draft CCL 6, לא כקבוצת מזהמים שכבר קיבלה MCL. קיימות גם שיטות EPA ייעודיות לחלק מהחומרים. |
| EU | דירקטיבת מי השתייה כוללת מנגנון watch list לחומרים מתעוררים; הורמונים מסוימים קיבלו תשומת לב. דירקטיבת השפכים החדשה עוסקת בטיפול מתקדם במיקרו־מזהמים בשפכים — לא בערך תרופות במי ברז. |
| EMA | הערכת סיכון סביבתי לתרופות עוסקת בהשפעת התכשיר על הסביבה; היא אינה תקן מי שתייה. |
איך בודקים שאריות תרופות?
אין בדיקה אחת ל“כל התרופות”. בדיקות LC-MS/MS הן בדרך כלל targeted — כלומר מודדות רשימה מוגדרת מראש. LC-HRMS יכולה לשמש ל־suspect screening או non-target screening, אבל זיהוי חשוד עדיין דורש אימות.
| תוצאה | מה היא אומרת | מה היא אינה מוכיחה |
|---|---|---|
| ND | החומר שנבדק לא זוהה מעל גבול הזיהוי או הדיווח של השיטה. | שאין שום תרופה במים. |
| <LOD | אות מתחת לסף הזיהוי שנקבע. | שהריכוז אפס. |
| <LOQ | לא ניתן לכמת באופן מהימן לפי תנאי השיטה. | שהחומר נעדר. |
| ng/L | ריכוז של חומר מסוים בדגימה ובמועד מסוימים. | שהמים מסוכנים בלי הערכת חשיפה וסיכון. |
טיפול במים – מה באמת יכול לעזור?
| שיטה | מה היא יכולה לעשות | מגבלה |
|---|---|---|
| קרישה / שיקוע / סינון חול | מפחיתים חלקיקים וחומרים הנקשרים אליהם. | אינם בהכרח מסירים מולקולות תרופה מומסות. |
| GAC / PAC | יכולים לספוח תרופות מסוימות, כולל חלק מהחומרים ההידרופוביים. | DOC/NOM מתחרים על אתרי ספיחה; יש breakthrough ואין אחוז הסרה אחיד. |
| אוזון | יכול לפרק חומרי אב מסוימים, ו־carbamazepine משמשת לעיתים כסמן תגובתי. | היעלמות חומר האב אינה מינרליזציה מלאה; יש לבדוק תוצרי התמרה וברומט כאשר יש bromide. |
| UV/H₂O₂ — AOP | רדיקלים יכולים לפרק מגוון תרופות בתהליך מתוכנן. | UV לחיטוי רגיל אינו שקול ל־UV-AOP. |
| RO / NF | עשויות להפחית תרופות מומסות בתלות בממברנה ובחומר. | אין 100% גורף; יש לבחון גם את מי המוצר ואת זרם הרכז. |
| UF / MF | מסירות חלקיקים והפרקציה הקשורה לחלקיקים. | אינן פתרון ישיר כללי למולקולות תרופה קטנות ומומסות. |
| הרתחה | אינה שיטת טיפול כללית מאומתת לשאריות תרופות. | אידוי עלול להעלות את הריכוז היחסי של חומר שאינו נדיף. |
NSF/ANSI 401: מה התקן כן אומר?
NSF/ANSI 401 עוסק בחלק מהמזהמים המתעוררים וכולל חומרים כגון carbamazepine, atenolol, trimethoprim, ibuprofen, naproxen, phenytoin, meprobamate ו־estrone — לצד חומרים שאינם תרופות.
אישור 401 אינו אישור להסרת “כל התרופות”. יש לבדוק ברישום הדגם את טענת ההפחתה המדויקת לכל חומר. גם תקן 53 או 58 אינו אוטומטית אישור להסרת תרופות.
אנטיביוטיקה ועמידות – שלושה דברים שונים
שארית אנטיביוטיקה כימית, חיידק עמיד וגן עמידות הם שלושה מדדים שונים. יכולה להיות שארית אנטיביוטיקה בלי חיידק עמיד, או גן עמידות בלי ריכוז משמעותי של האנטיביוטיקה.
הקשר בין ריכוזים סביבתיים של אנטיביוטיקה לבין selection pressure ו־AMR חשוב למחקר סביבתי ובריאות הציבור, אבל אין להסיק מכך שממצא כימי במים מוכיח “חיידקים עמידים במי הברז”.
הורמונים ושאריות תרופות
הורמונים טבעיים וסינתטיים הם חלק מעולם המיקרו־מזהמים, אך יש להם פרופיל ביולוגי ואקולוגי שונה מתרופות רבות אחרות. השפעות אנדוקריניות בדגים אינן מדד ישיר לסיכון לצרכן אנושי דרך מי שתייה.
להרחבה על החומרים, דרכי המדידה ומגבלות הראיות: הורמונים אסטרוגניים במי שתייה .
מה לא כדאי להסיק?
- לא לכתוב “יש תרופות במי הברז” על בסיס ממצא בשפכים, קולחים או מי תהום.
- לא לפרש detection כראיה לסיכון בריאותי מיידי.
- לא לפרש ריכוזי ng/L כהוכחת בטיחות מוחלטת לכל חומר ולכל תוצר.
- לא לטעון שמי הברז הם תמיד מקור החשיפה העיקרי.
- לא לכתוב שרוב התרופות במים מגיעות מהשלכה לאסלה.
- לא לטעון שמט״ש, פחם, אוזון או RO מסירים את כל התרופות.
- לא לכתוב ש־UF מסירה באופן כללי תרופות מומסות.
- לא להניח ש־UV לחיטוי רגיל שקול ל־UV-AOP.
- לא לפרש ND כ“אין תרופות”.
- לא לכתוב ש־NSF/ANSI 401 מאשר כל תרופה וכל מטבוליט.
- לא להשוות השפעות הורמונליות בדגים ישירות לבני אדם.
- לא להמליץ על הרתחה כפתרון כללי.
שאלות נפוצות
האם באמת יש תרופות במי שתייה?
האם ריכוז של ng/L מסוכן?
למה carbamazepine חשובה בישראל?
מה אומר הערך 50 ng/L ל-carbamazepine?
האם בדיקת תרופות בודקת את כל התרופות?
האם פחם פעיל מסיר תרופות?
האם RO מסיר את כולן?
מה ההבדל בין UV רגיל ל־UV-AOP?
האם NSF/ANSI 401 אומר שהמסנן מסיר כל תרופה?
האם הרתחה מסירה תרופות?
השורה התחתונה
שאריות תרופות יכולות להגיע למים לאחר שימוש רגיל ולעבור דרך מערכות שפכים, קולחים ומי תהום. חלקן מתפרקות בקלות יחסית, וחלקן — כמו carbamazepine — יכולות להתמיד ולהיות שימושיות כסמנים.
הדבר החשוב ביותר הוא לא לבלבל בין ממצא לבין סיכון. ריכוז ב־ng/L, ממצא בקידוח או איתור בשפכים אינם שקולים ל“מנה תרופתית במי הברז”.
בישראל יש נתוני מי תהום משמעותיים, אך עדיין חסרה תמונה פומבית מלאה של כלל שאריות התרופות במים המסופקים לצרכן. גם בטיפול ביתי אין “מסנן לכל התרופות” — הביצועים חייבים להיבדק לפי החומר והדגם.
שקיפות ומקורות
מקורות מרכזיים
- רשות המים — סקר סמן קולחין וביוב באקוויפר החוף (מרץ 2025) דוח של אגף איכות מים ברשות המים על נוכחות סמני השפעת שפכים וקולחים בקידוחי הפקה באקוויפר החוף, לרבות קרבמזפין. נתוני הקידוחים אינם שקולים לתוצאות בדיקה של מי ברז לאחר טיפול ואספקה.
- רשות המים — סמני שפכים וקולחים במעיינות ובקידוחים באזור יהודה ושומרון (2021) מחקר ישראלי המוזכר בגרסה המקורית של העמוד, העוסק בסמני השפעה אנתרופוגנית במקורות מים באזור גיאוגרפי מוגדר. לא אותר קישור ישיר מאומת למסמך, ולכן האסמכתה נשמרת ללא קישור ולא משמשת בסיס לטענה על שכיחות ארצית.
- WHO — Pharmaceuticals in Drinking-water (2012) מסמך ייעודי של ארגון הבריאות העולמי להערכת חשיפה וסיכונים אפשריים מריכוזי עקבות של תרופות במי שתייה. מבחין בין גילוי אנליטי של חומר לבין הוכחת סיכון בריאותי בריכוז שנמדד.
- USGS — Hormones and Pharmaceuticals in Groundwater Used as a Source of Drinking Water (2019) מחקר רחב היקף על נוכחות הורמונים ותרופות במי תהום המשמשים מקור לאספקת מי שתייה בארצות הברית. הדגימות נלקחו ממקורות המים, לפני טיפול, ולכן אינן מייצגות בהכרח את המים המגיעים לצרכן.
- U.S. EPA — Method 542: Pharmaceuticals and Personal Care Products in Drinking Water שיטת מעבדה למדידת תרופות ומוצרי טיפוח מסוימים במי שתייה מטופלים, באמצעות מיצוי בפאזה מוצקה וכרומטוגרפיה נוזלית המשולבת בספקטרומטריית מסות (LC-MS/MS). השיטה אינה בודקת את כל התרופות האפשריות.
- European Commission — Implementing Decision (EU) 2022/679 החלטה אירופית הקובעת רשימת מעקב ראשונה למזהמים מתעוררים במי שתייה, ובה 17β-אסטרדיול ונונילפנול. אין מדובר בקביעת ערכי סף לכל התרופות במי שתייה.
- European Union — Directive (EU) 2024/3019: Urban Wastewater Treatment הדירקטיבה האירופית לטיפול בשפכים עירוניים, הכוללת התייחסות לטיפול מתקדם במיקרו־מזהמים ולהפחתת עומס חומרים המגיעים לסביבה. אינה קובעת תקן כללי לריכוזי תרופות במי ברז.
- NSF/ANSI 401 — Emerging Contaminants and Incidental Compounds הסבר רשמי על תקן בדיקת מערכות לטיפול במים להפחתת רשימה מוגדרת של מזהמים מתעוררים, ובהם תרופות מסוימות. יש לבדוק את ההסמכה ואת טענות ההפחתה המאושרות לדגם המסוים; אישור לפי התקן אינו מבטיח הפחתת כל התרופות.
