מים וסינון · מזהמים מתעוררים · משבשים אנדוקריניים

פתלטים במי שתייה – פלסטיק, צנרת, בקבוקים, בדיקות ובריאות

פתלטים הם תוספי הגמשה המשמשים בעיקר ב־PVC גמיש. הם אינם “הפלסטיק עצמו”, אינם BPA, ו־PET אינו עשוי מפתלטים מסוג DEHP או DBP. כאשר הם נמצאים במים צריך לברר מקור, ריכוז, שיטת בדיקה והקשר רגולטורי.

התשובה ב־30 שניות

לא כל פלסטיק מכיל פתלטים. הרלוונטיות הגבוהה ביותר היא ל־PVC גמיש, אטמים, צינורות גמישים ורכיבים שבהם נעשה שימוש ב־plasticizers.

PET אינו “מכיל פתלטים” בגלל המילה terephthalate. זו יחידה כימית אחרת בתוך הפולימר. פתלטים שנמצאים במים מבקבוק PET יכולים להגיע ממקורות אחרים.

DEHP הוא הפתלט המרכזי מבחינת תקינת מי שתייה. WHO קבע ערך הנחיה של 8 µg/L, בארה״ב MCL של 6 µg/L, ובישראל מופיע ערך מרבי של 8 µg/L.

בדירקטיבת מי השתייה האירופית 2020/2184 אין ערך פרמטרי ל־DEHP.

מה זה אומר בפועל?

PET = פתלטים?

לא. ה־terephthalate הוא חלק מהפולימר עצמו — לא plasticizer מסוג DEHP או DBP.

כל PVC משחרר פתלטים?

לא. uPVC קשיח שונה מ־PVC גמיש.

ריח או טעם “פלסטיק” = פתלטים?

לא. ריח וטעם אינם בדיקה אנליטית.

ממצא ברמת ng/L = סיכון?

לא בהכרח. צריך להשוות לערך רלוונטי ולבדוק QA/QC.

מה הם פתלטים?

פתלטים הם אסטרים של חומצה פתלית. חלקם משמשים כ־plasticizers — תוספים שמפחיתים קשיחות ומגדילים גמישות של פולימרים, במיוחד PVC גמיש.

הם אינם קשורים בדרך כלל בקשר קוולנטי למטריצת ה־PVC, ולכן יכולים לנדוד מהמוצר לסביבה. מידת הנדידה תלויה בחומר, בניסוח המוצר, בזמן, בטמפרטורה ובתווך.

פתלט אינו פולימר, ולא כל plasticizer הוא פתלט. גם BPA ופתלטים הם משפחות כימיות שונות.

החומרים המרכזיים

חומר	שימוש אופייני	רלוונטיות למים
DEHP	PVC גמיש, צנרת רפואית, כבלים, ריצוף	הפתלט המרכזי בתקינת מי שתייה.
DBP	דבקים, ציפויים, דיו	מסיס יותר מ־DEHP ויכול להימצא במים.
BBP	PVC, ריצוף, אטמים וציפויים	רלוונטי למוצרי PVC.
DEP / DMP	קוסמטיקה, בשמים, ממסים	מסיסים יותר במים.
DINP / DIDP	PVC גמיש, כבלים, ריצוף	הידרופוביים יותר.
DIBP	תחליף טכני ל־DBP	מוגדר באיחוד האירופי כחומר מדאיג מבחינת רעילות לרבייה.

PVC גמיש לעומת uPVC

PVC בסיסי הוא חומר קשיח. כדי להפוך אותו לגמיש מוסיפים plasticizers, ולעיתים אלה פתלטים. לעומת זאת uPVC קשיח אינו זקוק בדרך כלל לכמות משמעותית של plasticizer.

לכן צינורות גמישים, זרנוקים, אטמים ו־gaskets עשויים להיות מקור רלוונטי יותר לפתלטים מאשר צינור קשיח.

PET והבלבול בשם

PET הוא polyethylene terephthalate. המילה terephthalate בשם אינה אומרת שהמוצר מכיל phthalate plasticizers.

אם פתלטים נמצאים במים מבקבוק PET, המקור האפשרי יכול להיות המים לפני המילוי, הפקק או liner, ציוד הייצור, חומר ממוחזר, דבקים וציפויים, אבק סביבתי או זיהום בדיגום ובמעבדה.

Detection של DEHP בבקבוק PET אינו הוכחה שה־PET עצמו שחרר DEHP.

PEX, PE ו־PP

PE, PP ו־PEX אינם זקוקים בדרך כלל לפתלטים כדי לקבל את תכונותיהם הבסיסיות. ייתכנו בהם תוספים אחרים, אך אין בסיס להכללה שכל צינור פלסטיק משחרר פתלטים.

חום, שמש וזמן אחסון

כאשר plasticizer אכן קיים במוצר, טמפרטורה גבוהה וזמן מגע ממושך יכולים להגביר דיפוזיה ונדידה. אבל המשפט “בקבוק PET חם משחרר DEHP” אינו מוכח רק משום שהבקבוק התחמם.

מי שתייה: Detection אינו Risk

פתלטים זוהו במים גולמיים, מי ברז ומים בבקבוקים במחקרים שונים. הריכוזים משתנים מאוד לפי אזור, מקור מים, חומר, מוצר ושיטת ניתוח.

צריך לדעת אם מדובר ב־ng/L או µg/L, מה היה LOD/LOQ, האם נעשו blanks מתאימים, והאם הערך גבוה או נמוך ביחס למסגרת הבריאותית או הרגולטורית המתאימה.

בדיקות מעבדה: למה זיהום רקע חשוב במיוחד?

פתלטים נפוצים בציוד מעבדה ובסביבה: צינורות, כפפות, ממסים, אטמים, כלי פלסטיק ואבק יכולים לזהם דגימה. לכן ממצא ברמת עקבות דורש QA/QC קפדני, blanks וסטנדרטים מסומני איזוטופים.

WHO, EPA, האיחוד האירופי וישראל

מסגרת	DEHP	מה חשוב לדעת
WHO	8 µg/L	Guideline value — ערך הנחיה בריאותי.
U.S. EPA	MCL 6 µg/L; MCLG = 0	תקן פדרלי מחייב במערכות מים ציבוריות בארה״ב.
EU Directive 2020/2184	אין ערך פרמטרי ל־DEHP	הדירקטיבה כוללת BPA ב־2.5 µg/L, אך לא DEHP/DBP/BBP כפרמטרים.
ישראל	8 µg/L	DEHP מופיע בתקנות מי השתייה מ־2013.

ומה לגבי ישראל?

בתקנות מי השתייה מ־2013 מופיע DEHP בערך מרבי של 8 µg/L. במסמך ספי הדיווח של משרד הבריאות מופיע גם סף דיווח נפרד ל־DEHP.

לא אותרו באותה רשימה ערכים מקבילים ל־DBP או BBP. ת״י 5452 עוסק במוצרים הבאים במגע עם מי שתייה, אך עמידה בו אינה אומרת שהמוצר “phthalate-free”.

לא אותר מידע פומבי מספיק לקביעה של התפלגות ארצית מייצגת של פתלטים במי ברז או במי תהום בישראל בשנים 2024–2026.

בריאות האדם: Hazard אינו Risk

DEHP, DBP, BBP ו־DIBP מוכרים באיחוד האירופי כחומרים בעלי דאגה רבייתית, ולחלקם תכונות משבשות פעילות הורמונלית. קיימים גם קשרים אפידמיולוגיים בבני אדם, אך association אינו causation.

מטבוליט בשתן אינו מוכיח שמקור החשיפה היה מי השתייה.

טיפול במים

שיטה	מה היא יכולה לעשות	מגבלה
GAC / Carbon block	יכולים לספוח פתלטים, במיוחד הידרופוביים כמו DEHP.	תלוי בפחם, זמן מגע, NOM וקיבולת.
RO	עשויה להשיג דחייה גבוהה של פתלטים מסוימים.	אין הבטחת 100%.
NF	יכולה להפחית חלק מהפתלטים.	ביצועים משתנים.
UF / MF	יכולות להסיר חלקיקים שאליהם נספחו פתלטים.	אינן מחסום אמין לפתלטים מומסים.
אוזון / AOP	יכולים לפרק חומרי אב.	היעלמות חומר האב אינה בהכרח מינרליזציה מלאה.
הרתחה	אינה פתרון כללי.	אידוי מים עלול להעלות ריכוז יחסי.

פתלטים, BPA ומיקרופלסטיק

BPA אינו פתלט. BPA קשור במיוחד לפוליקרבונט ולשרפים אפוקסיים; פתלטים משמשים בעיקר כ־plasticizers ב־PVC גמיש.

BPA-free אינו אומר phthalate-free, ו־phthalate-free אינו אומר BPA-free.

מה לא כדאי להסיק?

לא לכתוב שכל בקבוק פלסטיק מכיל פתלטים.
לא לכתוב ש־PET עשוי מ־DEHP או DBP בגלל המילה terephthalate.
לא לבלבל פתלטים עם BPA.
לא להניח שכל PVC הוא PVC גמיש.
לא להסיק שכל PEX, PE או PP משחרר פתלטים.
לא לזהות ריח או טעם “פלסטיק” כפתלטים.
לא לפרש detection כסיכון בריאותי בלי הקשר.
לא להציג את Directive 2020/2184 כאילו היא קובעת 8 µg/L ל־DEHP.
לא להציג ת״י 5452 כתקן “phthalate-free”.
לא להבטיח שפחם או RO מסירים 100%.

שאלות נפוצות

האם PET מכיל פתלטים?

לא כ־plasticizers מסוג DEHP או DBP. ה־terephthalate הוא חלק ממבנה הפולימר עצמו.

האם כל PVC מכיל פתלטים?

לא. uPVC קשיח שונה מ־PVC גמיש.

מהו הערך של WHO ל־DEHP?

8 µg/L.

מהו התקן האמריקאי ל־DEHP?

MCL של 6 µg/L.

האם האיחוד האירופי קובע 8 µg/L ל־DEHP?

לא במסגרת Directive (EU) 2020/2184.

מה הערך בישראל?

בתקנות מי השתייה מ־2013 מופיע DEHP בערך מרבי של 8 µg/L.

האם RO מסירה פתלטים?

RO יכולה להשיג דחייה גבוהה של חלק מהפתלטים, אבל אין הבטחת 100% בכל מערכת.

האם הרתחה עוזרת?

לא כפתרון כללי.

השורה התחתונה

פתלטים הם תוספים המשמשים בעיקר להגמשת PVC, לא “הפלסטיק עצמו”. החשיפה ממי שתייה קיימת בחלק מהמחקרים, אבל בדרך כלל היא חלק קטן מהחשיפה הכוללת.

PET אינו עשוי מפתלטים מסוג DEHP או DBP, BPA אינו פתלט, ו־Detection אינו Risk.

כאשר מתקבלת תוצאה חיובית, צריך קודם לבדוק יחידות, LOD/LOQ, blanks, מקור אפשרי וערך רגולטורי — ורק אחר כך להחליט אם נדרש טיפול או דיגום חוזר.

שקיפות ומקורות

מסגרת מחקר: GALBUY Water Research

בסיס המידע: מקורות רשמיים, הערכות סיכון, מחקרי ניטור ומחקרי טיפול במים.

מקורות מרכזיים

WHO — Guidelines for Drinking-water Quality
ערך הנחיה של 8 µg/L ל־DEHP.

U.S. EPA — National Primary Drinking Water Regulations
MCL של 6 µg/L ל־DEHP ו־MCLG של 0.

European Union — Directive (EU) 2020/2184
DEHP אינו מופיע כפרמטר עם ערך 8 µg/L.
EUR-Lex

משרד הבריאות — ספי דיווח לחומרים כימיים במי שתייה
DEHP מופיע בישראל בערך מרבי של 8 µg/L.
gov.il PDF

המידע בעמוד מבוסס על מקורות רשמיים ומחקרים עדכניים. כאשר מקורות המחקר שסונתזו סתרו זה את זה, ניתנה עדיפות למקור רשמי ישיר.