מים וסינון · מזהמים אורגניים · חומרי הדברה

אטרזין, סימזין וטריאזינים במי שתייה – מקורות, תוצרי פירוק, בדיקה וטיפול

אטרזין וסימזין הם קוטלי עשבים קרובים ממשפחת הכלורו־טריאזינים, אבל הם אינם אותו חומר. גם תוצרי הפירוק שלהם אינם קבוצה אחידה, ולעיתים הם יכולים להימצא כאשר חומר האם כבר אינו מדווח.

התשובה ב־30 שניות

אטרזין וסימזין יכולים להגיע למים עיליים ולמי תהום בעקבות שימוש חקלאי, נגר וחלחול. גילוי בבאר אינו מוכיח שהשימוש התרחש בסמוך אליה לאחרונה; זמן המעבר באקוויפר יכול להיות ארוך.

בדיקת “Atrazine” אינה בהכרח בדיקה של תוצרי הפירוק. DEA, DIA, DACT ו־hydroxyatrazine הם אנליטים נפרדים, וחלקם יכולים להופיע גם כאשר חומר האם אינו מזוהה.

בישראל מסמך משרד הבריאות מ־2022 מציג רמה מרבית של 2 µg/L לאטרזין ושל 2 µg/L לסימזין, עם סף דיווח של 0.1 µg/L לכל אחד. לפני קביעה משפטית יש לבדוק את נוסח התקנות העברי המחייב והעדכני.

מה זה אומר בפועל?

אם אטרזין לא נמצא — האם הכול נקי?

לא בהכרח. תוצרי פירוק יכולים להצריך בדיקה נפרדת, ולכן חשוב לבדוק מה בדיוק נכלל ברשימת האנליטים.

אם השימוש הופסק — האם החומר נעלם?

לא בהכרח. חומר שכבר הגיע לקרקע או לאקוויפר יכול להמשיך להימצא שנים לאחר שינוי בדפוסי השימוש.

האם מים צלולים או TDS נמוך שוללים טריאזינים?

לא. מראה המים ומד TDS אינם בדיקה לאטרזין, סימזין או לתוצרי הפירוק שלהם.

האם פחם פעיל או RO מסירים 100%?

לא ניתן להבטיח זאת. הביצועים תלויים בחומר, בתוצר הפירוק, בהרכב המים ובמערכת הטיפול הספציפית.

אטרזין וסימזין: אותה משפחה, לא אותו חומר

Atrazine

אטרזין

קוטל עשבים ממשפחת הכלורו־טריאזינים. במדינות שבהן הוא מורשה הוא משמש בין היתר בגידולים כגון תירס וסורגום. במים הוא יכול לנוע בהתאם לסוג הקרקע, תכולת הפחמן האורגני, האקלים וקצב הפירוק.

Simazine

סימזין

קוטל עשבים מאותה משפחה, אך בעל תכונות ושימושים שונים. מסיסותו נמוכה יותר מזו של אטרזין, אך אין להסיק מכך שאינו יכול לחלחל או להתמיד במי תהום.

אין כלל שלפיו סימזין תמיד נייד יותר או פחות מאטרזין. תנאי הקרקע, הגשם וההשקיה, זרימה מועדפת וזמן השהייה של המים באקוויפר יכולים לשנות מאוד את התוצאה.

תוצרי הפירוק חשובים לא פחות משם חומר האם

תוצר	קשר לחומר האם	מה חשוב לדעת
DEA / Desethylatrazine	תוצר דה־אתילציה של אטרזין	תועד במי תהום יחד עם אטרזין ולעיתים בלעדיו. אין להניח שכל בדיקת Atrazine מודדת אותו.
DIA / Deisopropylatrazine	יכול להיווצר מאטרזין וגם מסימזין	גילוי DIA לבדו אינו מוכיח איזה מבין שני חומרי האם היה המקור.
DACT	תוצר דה־אלקילציה המשותף למסלולי פירוק של כמה טריאזינים	אין להניח שהוא “פחות מסוכן” רק מפני שהוא תוצר פירוק.
Hydroxyatrazine	תוצר הידרוקסילי של אטרזין	WHO העריך אותו בנפרד מן הקבוצה הכלורו־טריאזינית, עם בסיס טוקסיקולוגי שונה.
Hydroxysimazine	תוצר הידרוקסילי של סימזין	אין להעתיק אליו אוטומטית את הערך של hydroxyatrazine.

הטענה “תוצרי הפירוק ניידים יותר” נכונה לחלק מן התוצרים ובתנאים מסוימים, אבל אינה כלל גורף. גם המונח total triazines אינו מתאר פאנל מעבדה אחיד או חישוב רגולטורי אחיד בכל מדינה.

למה הם יכולים להישאר במי תהום שנים?

במים עיליים אפשר לראות לעיתים עליות ריכוז סביב יישום וגשם. במי תהום התגובה יכולה להיות איטית בהרבה. מים שחדרו לקרקע עוברים במסלולים שונים, ולעיתים זמן ההגעה לבאר נמדד בשנים.

התוצאה מושפעת בין היתר מ־pH, תכולת חומר אורגני בקרקע, לחות, טמפרטורה, פעילות מיקרוביאלית, זרימה מועדפת ועומק וזמן השהייה באקוויפר.

לכן גילוי אטרזין או סימזין במי תהום אינו “חותמת זמן” של שימוש חקלאי פעיל. הוא יכול לשקף גם שימוש היסטורי ותנועה איטית של מים ותוצרים בקרקע ובאקוויפר.

בריאות: לא מעבירים מסקנות מחומר אחד לאחר

הערכת WHO לאטרזין ולמטבוליטים הכלורו־טריאזיניים שלו מבוססת בין היתר על מחקרי בעלי חיים שבהם נצפו שינויים נוירו־אנדוקריניים ורבייתיים. WHO העריך את hydroxyatrazine בנפרד, על בסיס נקודת קצה כלייתית במחקרי בעלי חיים.

לסימזין קיימת הערכה נפרדת. אין להעביר אליו אוטומטית את הטוקסיקולוגיה, ערכי ההנחיה או סיווג הסכנה של אטרזין רק משום ששניהם טריאזינים.

ומה לגבי סרטן?

לפי העדכון שמובא במחקר ההשלמה, בנובמבר 2025 סיווג IARC את אטרזין כ־Group 2A — probably carcinogenic to humans. המחקר מציין ראיות מוגבלות בבני אדם, ראיות מספיקות בבעלי חיים וראיות מנגנוניות חזקות במערכות ניסוי.

זהו סיווג סכנה, לא חישוב של הסיכון משתיית מים בריכוז נתון. אין להסיק ממנו שדגימה מסוימת גורמת לסרטן, אין להעביר אותו לסימזין, ואין לשנות על בסיסו לבדו את ערכי תקני מי השתייה.

הערכת WHO הוותיקה יותר לאטרזין התייחסה למנגנון גידולים מסוים בחולדות ככזה שאינו נחשב רלוונטי להערכת סיכון סרטני באדם. אלה מסגרות הערכה שונות, ולכן נכון להציג את העדכון של IARC לצד מגבלת ההסקה — ולא לנסות “לפתור” את ההבדל באמצעות השערה.

ערכי שתייה: אותם מספרים אינם מודדים אותו דבר

מסגרת	אטרזין	סימזין	הערה
WHO	100 µg/L לאטרזין ולמטבוליטים הכלורו־טריאזיניים שלו כקבוצה; 200 µg/L ל־hydroxyatrazine בנפרד	2 µg/L	ערכי הנחיה; אין לפרש את ערך האטרזין כערך ל“כל הטריאזינים”.
U.S. EPA	MCL 3 µg/L; MCLG 3 µg/L	MCL 4 µg/L; MCLG 4 µg/L	ה־MCL הוא תקן פדרלי למערכות מים ציבוריות; MCLG הוא יעד לא־מחייב.
האיחוד האירופי	0.10 µg/L לחומר יחיד	0.10 µg/L לחומר יחיד	הערך חל במסגרת פרמטרית כללית גם על מטבוליטים רלוונטיים; אינו “סף רעילות” ייחודי לחומר.
Health Canada	MAC 5 µg/L לסכום אטרזין ומטבוליטים N-dealkylated לפי הטבלה שנבדקה	לא מופיע MAC פעיל בטבלת 2025 שנבדקה	לציטוט משפטי של הרכב הסכום יש להעדיף את המסמך הטכני הקנדי עצמו.
אוסטרליה	20 µg/L	20 µg/L	ערכי הנחיה בריאותיים נפרדים.
ישראל	2 µg/L; סף דיווח 0.1 µg/L	2 µg/L; סף דיווח 0.1 µg/L	לפי מסמך משרד הבריאות מ־2022 המשקף את תקנות 2013; יש לבדוק נוסח עברי מחייב ועדכני לפני טענה משפטית.

הפער הגדול בין 100 µg/L של WHO לאטרזין לבין 0.10 µg/L באיחוד האירופי אינו אומר שהגופים חלוקים פי אלף לגבי “רמת הרעילות”. WHO גוזר ערך בריאותי ספציפי לחומר, בעוד האיחוד האירופי משתמש גם בערך פרמטרי כללי למדיניות מי שתייה.

ומה לגבי ישראל?

מסמך משרד הבריאות מ־2022 מציג אטרזין וסימזין בשורות נפרדות, עם רמה מרבית של 2 µg/L וסף דיווח של 0.1 µg/L לכל אחד.

במחקר שהוגש לרשות המים בדצמבר 2012 דווח על גילוי אטרזין מעל 0.1 µg/L בכ־15% מן הקידוחים שנכללו בניתוח, וכן על גילויי סימזין. דוחות ישראליים מאוחרים יותר תיארו את שני החומרים כחומרים שתרמו לזיהום מקורות מים בעבר.

הנתונים האלה היסטוריים. הם אינם אומדן של הריכוז בברז ואינם תמונת שכיחות ארצית לשנת 2026. במחקר שהוגש לנו לא חושב שיעור גילוי ארצי מעודכן לשנים 2024–2026, ולא נמצאה בו תמונה ישראלית מספקת עבור DEA, DIA ו־DACT.

לגבי שימוש חקלאי, מסמך רשמי מינואר 2026 של הוועדה המייעצת לשירות המזון מתאר החלטה על המשך שימוש באטרזין בישראל בתנאים. המסמך עוסק ברישוי ובשאריות במזון, ולא משנה כשלעצמו את תקן מי השתייה. לגבי סטטוס השימוש בסימזין בישראל ב־2026, המחקר לא אימת מסמך רשמי מקביל ולכן אין לקבוע כאן מועד איסור או סטטוס עדכני ללא מקור נוסף.

איך בודקים אטרזין, סימזין ותוצרי פירוק?

אטרזין וסימזין יכולים להיכלל בפאנלי multi-residue, בשיטות כגון LC-MS/MS, GC-MS/MS או GC-MS, לעיתים לאחר שלב הכנת דגימה כגון SPE.

אבל תוצרי פירוק אינם בהכרח כלולים באותו פאנל. אם השאלה היא גם על DEA, DIA, DACT או hydroxyatrazine, צריך לוודא שהחומרים מופיעים במפורש ברשימת האנליטים ובשיטה המאומתת של המעבדה.

“Atrazine — לא נמצא” אינו שקול ל“לא נמצאו תוצרי אטרזין”. “לא נמצא” פירושו בדרך כלל מתחת לגבול השיטה עבור האנליט שנבדק.

בדיקות suspect screening או non-target screening יכולות להעלות מועמדים נוספים, אך אינן שקולות בהכרח לכימות מכוון ומאומת של חומר מסוים.

טיפול: מה עשוי להפחית טריאזינים?

שיטה	מה המחקר תומך	המגבלה שחייבת להופיע
GAC — פחם פעיל גרגירי	WHO מציין יכולת להפחית אטרזין וסימזין במערכת מתוכננת.	סוג הפחם, זמן מגע, חומר אורגני מתחרה, תדירות החלפה ו־breakthrough משנים את הביצועים.
PAC — פחם פעיל אבקתי	משמש במתקנים בין היתר להתמודדות עם אירועים עונתיים של אטרזין.	מינון וזמן מגע נקבעים מקצועית; אין להסיק מכך על שימוש ביתי.
RO / NF	ממברנות מתאימות עשויות להפחית חומרי אם; WHO מזכיר NF כאפשרות יעילה לאטרזין.	תוצרי פירוק יכולים להתנהג אחרת; הביצועים תלויים בממברנה ובמי ההזנה, וקיים זרם רכז.
אוזון / AOP	יכולים לשנות ולפרק אטרזין או סימזין בתהליך מתאים.	ירידת חומר האם אינה הוכחה למינרליזציה מלאה או להיעדר תוצרי התמרה בעלי משמעות.
קרישה, שיקוע, MF/UF לבדם	יכולים לסלק חומר הקשור לחלקיקים.	אינם טיפול ישיר מובטח למולקולות אטרזין וסימזין מומסות.
הרתחה	לא נמצאה במחקרים שסופקו כשיטת טיפול מאומתת לטריאזינים.	אין להמליץ עליה כפתרון לאטרזין, סימזין או תוצריהם.

לפני טענה על מסנן מסוים צריך לבדוק את הדגם ואת האנליטים הרלוונטיים. הצלחה בהפחתת אטרזין אינה מוכיחה שהמערכת מפחיתה באותה מידה DEA, DACT או תוצרים אחרים.

מה לא כדאי להסיק?

לא להסיק שממצא באטרזין מוכיח שימוש חקלאי פעיל סמוך לבאר כיום.
לא להסיק שאיסור או הפסקת שימוש מונעים גילוי במי תהום שנים לאחר מכן.
לא להתייחס לאטרזין ולסימזין כחומר אחד.
לא להניח שכל תוצר פירוק פחות רעיל מחומר האם.
לא לפרש את 0.10 µg/L האירופי כסף רעילות אישי לאטרזין או סימזין.
לא להשתמש ב־TDS, בצלילות המים או בטעם כבדיקה לטריאזינים.
לא להבטיח 100% הסרה באמצעות GAC, RO או כל טכנולוגיה אחרת ללא נתוני מערכת מתאימים.
לא להפוך ממצא היסטורי בקידוח למסקנה על מי הברז בישראל ב־2026.

שאלות נפוצות

מהו אטרזין?

אטרזין הוא קוטל עשבים ממשפחת הכלורו־טריאזינים. הוא יכול להגיע למים דרך נגר וחלחול, בהתאם לשימוש, לקרקע ולתנאי הסביבה.

מהו סימזין?

סימזין הוא קוטל עשבים מאותה משפחה, אך הוא חומר אחר עם תכונות, הערכות בריאות וערכי תקינה משלו.

למה אפשר למצוא אטרזין שנים אחרי השימוש?

זמן מעבר איטי בקרקע ובאקוויפר, התמדה של החומר או של תוצרי פירוק ושימוש היסטורי יכולים לגרום לכך שממצא במי תהום יופיע זמן רב לאחר היישום.

מה הם DEA, DIA ו־DACT?

אלה תוצרי פירוק הקשורים למסלולי פירוק של אטרזין וטריאזינים אחרים. חלקם יכולים לדרוש בדיקה נפרדת מחומר האם.

האם אטרזין מסרטן?

לפי העדכון המובא במחקר, IARC סיווג את אטרזין בנובמבר 2025 כ־Group 2A, כלומר probably carcinogenic to humans. זהו סיווג סכנה ואינו אומדן של הסיכון משתיית מים בריכוז מסוים.

האם הסיווג של אטרזין חל גם על סימזין?

לא. אין להעביר סיווג של חומר אחד לחומר אחר רק משום שהם מאותה משפחה.

מה הערך של EPA לאטרזין?

במחקר שצורף מופיעים MCL 3 µg/L ו־MCLG 3 µg/L.

מה הערך באיחוד האירופי?

דירקטיבת מי השתייה מציבה בדרך כלל 0.10 µg/L לחומר הדברה יחיד רלוונטי. זהו ערך פרמטרי כללי, לא סף רעילות ייחודי לאטרזין.

מה הערך בישראל?

מסמך משרד הבריאות מ־2022 מציג 2 µg/L לאטרזין ו־2 µg/L לסימזין, עם סף דיווח של 0.1 µg/L לכל אחד. לפני שימוש משפטי יש לבדוק את נוסח התקנות העדכני.

האם נמצאו טריאזינים בישראל?

כן, בדוחות היסטוריים נמצאו אטרזין וסימזין במקורות מים ובקידוחים. הנתונים אינם מתארים בהכרח את מצב מי הברז בישראל כיום.

האם פחם פעיל יכול להפחית אטרזין?

כן, פחם פעיל גרגירי יכול להפחית אטרזין וסימזין במערכת מתוכננת, אך הביצועים תלויים בתנאי המים, זמן המגע והתחזוקה.

האם RO יכולה להפחית אטרזין?

ממברנות מתאימות עשויות להפחית חומרי אם, אך אין אחוז אוניברסלי ותוצרי פירוק יכולים להתנהג אחרת.

האם הרתחה מסירה אטרזין?

המחקרים שסופקו אינם מציגים הרתחה כשיטת טיפול מאומתת לטריאזינים, ולכן אין להמליץ עליה כפתרון.

האם TDS מזהה אטרזין?

לא. מד TDS אינו בדיקה לאטרזין, סימזין או לתוצרי הפירוק שלהם.

אם בדוח כתוב “Atrazine — לא נמצא”, האם אין גם מטבוליטים?

לא בהכרח. צריך לבדוק אילו אנליטים נכללו בפאנל ומה היו גבולות הדיווח של השיטה.

השורה התחתונה

אטרזין וסימזין הם שני קוטלי עשבים שונים מאותה משפחה, ותוצרי הפירוק שלהם מוסיפים שכבה נוספת של מורכבות. כדי לפרש בדיקת מים צריך לדעת מה בדיוק נבדק, באיזה סוג מים, באיזה ריכוז ומהו הערך הרלוונטי לאותו חומר.

בישראל קיימים נתונים היסטוריים חשובים, אך הם אינם תחליף לנתוני ניטור עדכניים. כאשר יש שאלה על מקור מים מסוים, נכון לבדוק את האנליט, נקודת הדיגום, התאריך, סף הדיווח ותוצאת המעבדה — ולא להסיק מממצא ישן או מחומר אם אחד על כל משפחת הטריאזינים.

על העמוד

העמוד נערך במסגרת GALBUY Water Research ומרכז מידע ממקורות מדעיים וטכניים פומביים. ההפניות למקורות מופיעות בהמשך העמוד. המידע אינו מהווה תוצאת בדיקת מעבדה, אישור תקינה או בדיקת איכות מים של מוצר או ברז מסוים.

מסגרת עריכה GALBUY Water Research

מקורות מרכזיים WHO, IARC, U.S. EPA, EU, Health Canada, NHMRC, USGS ומקורות ממשלתיים בישראל

עיקרון עריכה הפרדה בין חומר אם לתוצרי פירוק, בין נתון היסטורי למצב נוכחי ובין סיווג סכנה לסיכון בחשיפה מסוימת

מקורות מרכזיים

WHO — Atrazine and its metabolites Chemical Fact Sheet; הערכת 2011, גיליון במהדורת 2022.
WHO — Atrazine

WHO — Simazine Chemical Fact Sheet; הערכה 1993, גיליון במהדורת 2022.
WHO — Simazine

IARC — Monographs Volume 140 Q&A on Atrazine, Alachlor and Vinclozolin, November 2025.
IARC — Volume 140 Q&A

U.S. EPA — National Primary Drinking Water Regulations MCL ו־MCLG לאטרזין ולסימזין.
EPA — Drinking Water Regulations

European Union — Directive (EU) 2020/2184 ערך פרמטרי לחומר הדברה יחיד, סכום חומרי הדברה ומטבוליטים רלוונטיים.
EUR-Lex — Directive 2020/2184

Health Canada — Atrazine Guideline Technical Document ו־Summary Tables.
Health Canada — Atrazine

NHMRC — Australian Drinking Water Guidelines ערכי הנחיה נפרדים לאטרזין ולסימזין.
NHMRC — Simazine

משרד הבריאות — ספי דיווח לתוצאות בדיקות חומרים כימיים במי שתייה מסמך מ־6.2.2022: אטרזין וסימזין, ערכים מרביים וספי דיווח.
gov.il — ספי דיווח

רשות המים / מחקר מיקרומזהמים בקולחים מחקר מדצמבר 2012 הכולל נתונים היסטוריים מקידוחים, קולחים וטיפול קרקע־אקוויפר.
gov.il — מחקר מיקרומזהמים בקולחים

משרד הבריאות — המים שלי מערכת חיפוש לתוצאות ניטור לפי מקום, סוג בדיקה ותאריך.
gov.il — מערכת ניטור איכות מים

העמוד מסכם את המקורות והמחקרים שסופקו ל־GALBUY Water Research. נתוני ישראל ההיסטוריים אינם מוצגים כתחליף לנתוני ניטור עדכניים, וערכים רגולטוריים יש לבדוק מול הנוסח המחייב העדכני בעת שימוש משפטי או מקצועי.