מים וסינון · מזהמים אורגניים

חומרי הדברה במי תהום ובמי שתייה – מקורות, בדיקה, תקנים וטיפול

“חומרי הדברה” אינם מזהם אחד אלא קבוצה גדולה של חומרים פעילים ותוצרי פירוק, השונים מאוד בניידות בקרקע, בעמידות, ברעילות, בשיטות הבדיקה ובתגובה לטיפול במים.

התשובה ב־30 שניות

אין בדיקה אחת, רמת סיכון אחת או אחוז הסרה אחד לכל חומרי ההדברה. חומר אחד יכול להיות נייד במי תהום, אחר להיספח לקרקע, ותוצר פירוק שלו יכול להתנהג אחרת משניהם.

גילוי אינו זהה לחריגה, וחריגה אינה זהה אוטומטית לסיכון בריאותי. צריך לדעת איזה חומר נמדד, באיזה ריכוז, באיזה סוג מים ומהו הערך הרלוונטי לאותו חומר.

בישראל קיימת טבלת תקינה ייעודית לחומרי הדברה עם ערכים וספי דיווח פרטניים. אין להעתיק לישראל את הערך האירופי הכללי של 0.10 µg/L לכל חומר כאילו הוא התקן המקומי.

מה זה אומר בפועל?

האם חומר שנאסר עדיין יכול להימצא?

כן. קרקע, משקעים וזמן מעבר ארוך באקוויפר יכולים לשמר עקבות של שימוש היסטורי במשך שנים.

מה פירוש “לא נמצא” בדוח?

בדרך כלל: לא נמצא מעל גבול הזיהוי או הדיווח של השיטה עבור החומרים שנבדקו. אין פירוש הדבר “אפס” או “אין שום חומר הדברה”.

האם TDS או מראה המים עוזרים?

לא. חומרי הדברה יכולים להימצא בריכוזי µg/L במים צלולים ובעלי מוליכות נמוכה.

האם פחם פעיל או RO פותרים הכול?

לא. שניהם יכולים להיות יעילים לחומרים מסוימים, אך הביצועים תלויים במולקולה, במערכת ובתנאי המים.

מה נכלל במונח “חומרי הדברה”?

Pesticide הוא שם כללי לחומר או תכשיר המשמש להדברה או לוויסות מזיקים. הוא כולל בין היתר קוטלי עשבים, קוטלי חרקים, קוטלי פטריות, קוטלי נמטודות וקוטלי מכרסמים.

החומר הפעיל הוא המרכיב המיועד לבצע את הפעולה. הפורמולציה היא המוצר המסחרי שבו החומר הפעיל משולב עם מרכיבים נוספים.

כאשר חומר משתנה בעקבות תגובה כימית, אור, פעילות מיקרוביאלית או טיפול במים, יכולים להיווצר תוצרי פירוק או תוצרי התמרה. תוצר כזה יכול להיות נייד יותר, פחות רעיל או רעיל יותר מחומר האם.

“התפרק” אינו אומר “נעלם”. לעיתים תוצרי פירוק נמצאים במי תהום גם כאשר חומר האם כבר אינו נמדד.

משפחות שכדאי להכיר

משפחה	דוגמאות	רלוונטיות אפשרית למים	גבול ההכללה
טריאזינים	אטרזין, סימזין	תועדו במי תהום ובמים עיליים, לרבות בישראל ההיסטורית.	השימוש, המטבוליטים ותנאי הקרקע משנים את התמונה.
אורגנו־פוספטים וקרבמטים	קוטלי חרקים שונים	יכולים להגיע למים במסלולי נגר וחלחול שונים.	אין להם קצב פירוק או רעילות אחידים.
אורגנו־כלוריים	DDT/DDE, דיאלדרין, לינדן	שימוש היסטורי יכול להשאיר שאריות בקרקע ובמשקעים.	ספיחה חזקה אינה אומרת שהחומר יהיה נפוץ דווקא כמומס בבאר.
פירתרואידים	למשל פרמתרין	חלקם נקשרים לחלקיקי קרקע ויכולים לנוע עם סחף.	ההתנהגות משתנה מחומר לחומר.
פנוקסי וקוטלי עשבים נוספים	2,4-D, מטולאכלור, דיאורון	חומר האם ותוצריו יכולים להופיע במסלולי מים שונים.	לא כל תוצר פירוק נכלל בפאנל ניטור רגיל.
Glyphosate / AMPA	חומר אם ותוצר פירוק	דורשים לעיתים שיטת בדיקה ייעודית.	אין להסיק לגביהם מביצועי מסנן או בדיקה לטריאזינים.

איך חומרי הדברה מגיעים למים?

המסלולים האפשריים כוללים שימוש חקלאי, גינון עירוני וביתי, תחזוקת תשתיות, שפכים וקולחים, אתרי אחסון, שפיכות ושטיפת ציוד. גשם או השקיה יכולים לשאת חומר מומס או חלקיקים לנגר עילי, לניקוז חקלאי או דרך הקרקע למי תהום.

במים עיליים עשויה להופיע עלייה מהירה יחסית לאחר אירוע ריסוס וגשם. במי תהום, לעומת זאת, הזמן מהיישום ועד להגעה לבאר יכול להיות ארוך מאוד — לעיתים שנים ואף עשורים.

לכן אין כלל שלפיו מי תהום “נקיים יותר” או “מזוהמים יותר” ממים עיליים. שני סוגי המקורות משקפים מסלולים וזמני תגובה שונים.

מה קובע אם חומר יגיע למי תהום?

גורם	מה הוא עוזר להבין	למה הוא אינו מספיק לבדו
מסיסות במים	האם החומר יכול להישאר מומס.	חומר מסיס יכול גם להתפרק לפני שיגיע לבאר.
ספיחה / Koc	נטייה להיקשר לחומר אורגני בקרקע.	חלקיקים או מסלולי זרימה מהירים יכולים לעקוף חלק מהעיכוב.
זמן מחצית חיים	קצב פירוק בתנאים שנמדדו.	טמפרטורה, לחות, חיידקים ו־redox משנים את הקצב.
pH ו־pKa	האם מטען המולקולה משתנה.	המטען משפיע גם על ספיחה וגם על טיפול, ולא תמיד באותו כיוון.
קרקע ואקוויפר	כמות חלחול, נתיבי זרימה וזמן הגעה.	עומק הבאר לבדו אינו מתאר את פגיעות המקור.

גילוי, חריגה, חשיפה וסיכון הם ארבע שאלות שונות

גילוי

האם חומר מסוים נמדד מעל גבול הזיהוי או הדיווח של השיטה?

חריגה

האם התוצאה הכמותית עולה על הערך החל על אותו חומר ואותו סוג דגימה?

חשיפה

האם מדובר במי גלם, מים אחרי טיפול, מים ברשת או מים שנצרכו בפועל — ולכמה זמן?

סיכון

מה ידוע על החומר, תוצריו, מינון החשיפה וחשיפות נוספות?

גם כאשר כמה חומרים נמצאים יחד, לא ניתן להסיק רק מעצם הצירוף על “אפקט קוקטייל” קליני. הערכת תערובת דורשת זהות, ריכוזים, משך חשיפה ומנגנוני פעולה, והידע על שילובים רבים עדיין מוגבל.

רגולציה: אין תקן אחד לכל חומרי ההדברה

מסגרת	איך היא פועלת	מה חשוב לא לבלבל
WHO	מעריכה חומרי הדברה מסוימים בנפרד וקובעת ערכים לחומרים מסוימים.	אין “ערך WHO אחד” לכל חומרי ההדברה.
U.S. EPA	לחלק מהחומרים יש MCL ו־MCLG; אחרים מנוטרים במסגרות אחרות.	רישום חומר הדברה לשימוש אינו תקן מי שתייה.
האיחוד האירופי	0.10 µg/L בדרך כלל לכל חומר הדברה יחיד רלוונטי ו־0.50 µg/L ל־Pesticides Total.	אלה ערכים פרמטריים כלליים, לא ספי רעילות אישיים לכל מולקולה.
האיחוד האירופי — חריגים	אלדרין, דיאלדרין, הפטכלור והפטכלור אפוקסיד: 0.030 µg/L לכל אחד.	הערך הנמוך יותר אינו חל על כל חומרי ההדברה.
ישראל	טבלה ייעודית עם ערכים וספי דיווח פרטניים לחומרים ולחלק מתוצרי הפירוק.	אין לאמץ את 0.10 µg/L האירופי כאילו הוא הערך הישראלי לכל חומר.

בדירקטיבה האירופית נכללים גם מטבוליטים רלוונטיים. “מטבוליט רלוונטי” הוא מושג רגולטורי: למשל כאשר יש סיבה לחשוב שנותרו לו תכונות הדברה דומות או שהוא או תוצריו עלולים ליצור סיכון בריאותי לצרכנים.

ומה לגבי ישראל?

מסמך משרד הבריאות מפברואר 2022 מציג 29 שורות של חומרי הדברה ותוצריהם, עם ערכים מרביים וספי דיווח נפרדים. בין הדוגמאות: אטרזין וסימזין ברמה מרבית של 2 µg/L לכל אחד, מטולאכלור 10 µg/L, ו־DDT לרבות DDE ו־DDD ברמה של 1 µg/L.

אין לפרש את הדוגמאות כתחליף לטבלה המלאה. לפני טענה משפטית יש לוודא את נוסח התקנות העברי המחייב והעדכני.

בדוחות ישראליים היסטוריים אטרזין וסימזין הופיעו בין החומרים שנמצאו במקורות מי שתייה. מחקר שהוגש לרשות המים ב־2012 מצא גם ממצאים בקידוחים ובקולחים. אלה נתונים היסטוריים — לא תמונת מי הברז בישראל ב־2026.

בפרוטוקול ועדת משרד הבריאות מאפריל 2025 נדון הצורך להעמיק מחקר לגבי chlorothalonil ותוצריו, בין היתר בשל פערי נתונים ויכולת אנליטית. אין להסיק מכך שכבר נקבע ערך מחייב חדש או שנמצאה חריגה ארצית.

מי גלם, קולחים ומים מסופקים אינם אותה מטריצה. תוצאה בקידוח או בקולחים אינה מעידה לבדה על איכות המים לאחר טיפול ומיהול אצל הצרכן.

איך בודקים חומרי הדברה במים?

בדיקה כמותית מכוונת (targeted analysis) מחפשת רשימת חומרים ידועה. המעבדות משתמשות, לפי הצורך, בשיטות כגון LC-MS/MS, GC-MS/MS, GC-MS ושלבי הכנת דגימה כגון SPE.

חומרים מסוימים, ובהם glyphosate ו־AMPA, עשויים לדרוש שיטות ייעודיות ולא להיכלל בפאנל שגרתי.

פאנל של 100 חומרים אינו אומר דבר על החומר ה־101 שלא נכלל בו. גם סריקת suspect או non-target שמעלה מועמד אינה שקולה לכימות מאומת ללא תקן ושיטת אישור.

LOD הוא גבול שבו ניתן לזהות אות לפי קריטריוני השיטה. LOQ / reporting limit מתייחס לרמה שממנה ניתן לכמת ולדווח לפי דרישות המעבדה או הרגולטור. “לא נמצא” אינו “אפס מוחלט”.

טיפול: איזו שיטה מתאימה?

שיטה	היכן היא עשויה להתאים	מגבלה חשובה
GAC — פחם פעיל גרגירי	חומרים אורגניים הנספחים היטב למדיה; טיפול מרכזי בחלק מן החומרים הסינתטיים.	חומר אורגני טבעי מתחרה, הקיבולת נשחקת ונדרש מעקב אחר breakthrough.
PAC — פחם פעיל אבקתי	טיפול מפעלי לפי צורך, למשל בתקופות עומס של חומר מסוים.	תלוי במינון, בזמן מגע ובפינוי הפחם; אינו המלצה להוספה ביתית.
RO / NF	ממברנות עשויות להפחית חומרים רבים.	גודל, מטען, סוג ממברנה והרכב מי ההזנה משפיעים על הדחייה; אין “100% לכל חומר”.
אוזון / AOP	יכולים לפרק או לשנות חומרים מסוימים.	ירידת חומר האם אינה הוכחה למינרליזציה מלאה או לירידה ברעילות; יש לבדוק תוצרי פירוק.
סינון ביולוגי	עשוי לסייע לאחר חמצון או בפירוק חומרים מסוימים.	תלוי חומר, פעילות המערכת וזמן שהיה.
קרישה / UF / MF	מסלקות חלקיקים ויכולות לסייע לחומר הקשור אליהם.	לרוב אינן פתרון ישיר לחומר הדברה מומס ונייד.
חילוף יונים / אלומינה משופעלת	יכולים להתאים לתרכובות מסוימות בעלות תכונות מתאימות.	אין להכליל מכל שרף או מדיה על כל חומרי ההדברה.
הרתחה	אינה טיפול קבוצתי אמין.	חומרים מסוימים יכולים להתנדף או להשתנות ואחרים להישאר או להתרכז.

אין אחוז הסרה אוניברסלי. בחינת טיפול צריכה להיות חומר־ספציפית ומערכת־ספציפית, רצוי עם בדיקות לפני ואחרי.

מה לא כדאי להסיק?

“כל חומרי ההדברה רעילים באותה מידה” — שגוי. לכל חומר ותוצריו פרופיל נפרד.
“חומר מאושר לשימוש בטוח לחלוטין” — שגוי. האישור תלוי בתנאי שימוש ובהערכת חשיפות.
“חומר שנאסר כבר לא יכול להיות במים” — שגוי. שימוש היסטורי וזמן מעבר באקוויפר עדיין רלוונטיים.
“אם החומר התפרק אין יותר סיכון” — שגוי כהכללה. יש לבדוק איזה תוצר נוצר.
“מים צלולים או TDS נמוך שוללים חומרי הדברה” — שגוי.
“פחם פעיל או RO מסירים את כולם” — שגוי.
“הרתחה מסירה חומרי הדברה” — לא מבוסס כהמלצה כללית.
“כל גילוי אומר שהמים מסוכנים” — שגוי.
“מתחת ל־LOD פירושו אפס” — שגוי.
“פאנל שולל את כל חומרי ההדברה” — שגוי. הוא בודק רק את האנליטים שנכללו בו.
“0.1 µg/L באירופה הוא סף רעילות” — שגוי. זהו ערך פרמטרי רגולטורי כללי, לא נקודת התחלה של רעילות זהה לכל מולקולה.

השורה התחתונה

“חומרי הדברה במים” הוא שם לקבוצה רחבה מאוד, ולכן השאלה הנכונה אינה רק “האם יש חומרי הדברה?” אלא איזה חומר או תוצר נבדק, באיזו שיטה, באיזה ריכוז ובאיזה סוג מים.

מי תהום יכולים לשקף שימוש היסטורי; תוצרי פירוק יכולים להישאר גם כאשר חומר האם כבר איננו; ופאנל מעבדתי שולל רק את החומרים שנכללו בו מעל גבולות השיטה.

גם הטיפול חייב להיות חומר־ספציפי: GAC, RO/NF וחמצון מתקדם עשויים להיות יעילים לחומרים שונים, אבל אף אחת מהשיטות אינה “פתרון לכל חומרי ההדברה”.

שאלות נוספות

איך חומרי הדברה מגיעים למי תהום?

בעיקר דרך חלחול מקרקע לאחר שימוש, השקיה או גשם, אך גם דרך דליפות, שפיכות ומסלולים נוספים. הניידות תלויה בחומר ובקרקע.

האם חומר שנאסר עדיין יכול להימצא במים?

כן. זמן מעבר ארוך באקוויפר, קרקע ומשקעים יכולים לשמר שאריות היסטוריות.

מה ההבדל בין חומר אם למטבוליט?

חומר האם הוא החומר שנעשה בו שימוש; מטבוליט או תוצר פירוק נוצר לאחר שינוי ביולוגי או כימי. הוא עשוי להתנהג אחרת מחומר האם.

האם TDS מזהה חומרי הדברה?

לא. מד TDS אינו מזהה מולקולות אורגניות מסוימות ואינו מחליף בדיקת מעבדה.

האם “לא נמצא” פירושו שאין שום חומר הדברה?

לא. המשמעות מוגבלת לחומרים שנכללו בבדיקה ולגבולות הזיהוי או הדיווח שלה.

האם פחם פעיל מסיר חומרי הדברה?

הוא יכול להיות יעיל לחומרים אורגניים מסוימים, אך לא לכל חומר או תוצר פירוק ובאותה מידה.

האם RO מסירה חומרי הדברה?

RO עשויה להפחית חומרים רבים, אבל הדחייה תלויה במולקולה, בממברנה ובתנאי המים ואין אחוז אוניברסלי.

האם הרתחה עוזרת?

לא כפתרון כללי. התוצאה תלויה בחומר; חלק מהחומרים יכולים להשתנות או להתנדף ואחרים להישאר או להתרכז.

מהו Pesticides Total באיחוד האירופי?

זהו סכום חומרי ההדברה הרלוונטיים שזוהו וכומתו בהליך הניטור, ולא בדיקה של כל חומר הדברה אפשרי שקיים בעולם.

האם כל מי תהום באזור חקלאי מזוהמים?

לא. הדבר תלוי בשימושים, בתכונות החומרים, בקרקע, באקוויפר, בזמן המעבר ובנתוני דיגום בפועל.

על העמוד

מסגרת עריכה

GALBUY Water Research

סוג התוכן

סקירת ידע מדעי וטכני לציבור הרחב

שיטת הכנת התוכן

איסוף, השוואה וסינתזה של מידע מדעי וטכני ממקורות שונים

מקורות ומידע נוסף

הפניות למקורות מופיעות בעמוד, בהתאם לנושא הנדון

התוכן מיועד להנגשת מידע ולהבנת הנושא. הוא אינו מהווה תוצאת בדיקת מעבדה, אישור לעמידה בתקן או קביעה לגבי איכות המים במערכת מסוימת.

מקורות מרכזיים

World Health Organization (WHO) Guidelines for Drinking-water Quality — הערכות וערכי הנחיה לחומרי הדברה פרטניים.
WHO — Guidelines for Drinking-water Quality ↗

European Union Directive (EU) 2020/2184 — ערכי חומר יחיד, Pesticides Total ומטבוליטים רלוונטיים.
EUR-Lex — Directive (EU) 2020/2184 ↗

U.S. Geological Survey (USGS) Pesticides in the Nation’s Streams and Ground Water, 1992–2001 — הימצאות, חלחול, עונתיות, מטבוליטים ומגבלות פאנל.
USGS — Circular 1291 ↗

U.S. Environmental Protection Agency (EPA) Incorporation of Water Treatment Effects on Pesticide Removal and Transformations — טיפול, ממברנות, פחם פעיל, חמצון ותוצרי טיפול.
EPA — Pesticide treatment effects ↗

Health Canada / PMRA Human Health Reference Values for Pesticides in Drinking Water Sources — ערכי ייחוס לחומרים פרטניים במקורות מים.
Health Canada — Drinking Water Quality ↗

Australian Drinking Water Guidelines NHMRC — ערכי הנחיה פרטניים לחומרי הדברה.
NHMRC — Australian Drinking Water Guidelines tables ↗

משרד הבריאות בישראל ספי דיווח לתוצאות בדיקות חומרים כימיים במי שתייה; תקנות איכות מי שתייה; מערכת “המים שלי”.
משרד הבריאות — ספי דיווח וחומרי הדברה ↗
תרגום ממשלתי לתקנות מי השתייה ↗
מערכת “המים שלי” ↗

משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה בריאות וסביבה בישראל 2017 — ממצאים היסטוריים על חומרי הדברה במקורות מים בישראל.
בריאות וסביבה בישראל 2017 ↗

הוועדה המייעצת לאיכות מי שתייה — משרד הבריאות פרוטוקולים מקצועיים — לרבות דיון מ־2025 בפערי ידע לגבי chlorothalonil ותוצריו.
הוועדה המייעצת לאיכות מי שתייה ↗

שקיפות מקורות: העמוד הוא עמוד מסגרת ולא הערכת סיכון לחומר יחיד. נשמרו ההבדלים בין חומר אם לתוצר פירוק, בין גילוי לחריגה ולסיכון, בין מי גלם למים מסופקים, ובין הערכים האירופיים הכלליים לבין התקינה הישראלית הפרטנית. לפני ציטוט משפטי יש לבדוק את נוסח התקנות הישראלי העדכני.