מים וסינון · מדידה ובדיקות מים

עכירות במי שתייה – מה המדד אומר ומה הוא אינו מספיק כדי לקבוע

מים יכולים להיראות עכורים בגלל חלקיקים, משקעים או אפילו בועות אוויר. מדידת עכירות מאפשרת לכמת את התופעה — אבל המספר לבדו אינו אומר מה נמצא במים ואינו קובע אם הם בטוחים לשתייה.

מה זה אומר בפועל?

מהי עכירות?

עכירות היא מדד אופטי שמתאר את פיזור האור על ידי חלקיקים וחומרים במים; היא אינה מדידה ישירה של חומר מסוים.

מים עכורים = בהכרח מסוכנים?

לא. עכירות יכולה להיות סימן חשוב לבעיה, אבל אינה מזהה לבדה פתוגנים או מזהם כימי.

מים צלולים = בהכרח בטוחים?

לא. מזהמים רבים אינם משנים את מראה המים.

NTU ו־FNU הם אותו דבר?

הם יחידות עכירות שנקשרות לשיטות אופטיות שונות, ולכן לא תמיד נכון להשוות מספרים בלי לדעת באיזו שיטה נמדדו.

התשובה ב־30 שניות

עכירות היא מדד אופטי. היא מתארת כיצד חומר המצוי במים גורם לאור להתפזר או להיחלש.

היא שימושית מאוד למעקב אחר סינון, שינוי במי מקור, פריצת חלקיקים ואירועים במערכת אספקת מים.

אבל עכירות אינה בדיקת חיידקים, אינה מזהה מזהם מסוים ואינה בדיקת בטיחות כוללת למי שתייה.

מהי בעצם עכירות?

כשקרן אור עוברת דרך מים צלולים יחסית, חלק גדול ממנה ממשיך בכיוון המקורי. כאשר קיימים במים חלקיקים, קולואידים או גורמים אחרים בעלי תכונות אופטיות שונות, חלק מהאור מתפזר לכיוונים אחרים או נבלע.

מדידת עכירות מודדת את התגובה האופטית הזאת. היא אינה שוקלת את החומר ואינה סופרת את החלקיקים.

יכול

מה יכול לגרום לעכירות?

חרסית, סילט, משקעים מינרליים, חלקיקים אורגניים, אצות, תאים מיקרוביאליים וחלקיקים אחרים יכולים לתרום לעכירות.

גם בועות אוויר מסוגלות לפזר אור ולגרום למראה לבן או לקריאה גבוהה, אף שאינן לכלוך או משקע מוצק.

לא

מה המספר לא אומר?

אותו ערך עכירות יכול להיווצר מסוגים שונים מאוד של חלקיקים. לכן ערך אחד אינו מאפשר לזהות את מקור העכירות.

שני מים בעלי אותו ערך יכולים להיות שונים לחלוטין בהרכבם.

עכירות, TSS, TDS וצבע – לא אותו דבר

מדד מה הוא מתאר מה חשוב לזכור
עכירות תגובה אופטית של המים לאור. אינה מדידה ישירה של מסת החלקיקים.
TSS מוצקים מרחפים הנמדדים לפי שיטת הפרדה ושקילה מוגדרת. אין המרה אוניברסלית בין NTU לבין כמות TSS.
TDS החומר המומס במים לפי שיטת מדידה מוגדרת. מים יכולים להיות בעלי TDS גבוה ועדיין להיראות צלולים.
צבע גוון או בליעת אור הנגרמים בין היתר מחומרים מומסים או חלקיקיים. מים צבעוניים אינם בהכרח עכורים, ועכירות אינה בהכרח צבע.
אין נוסחה כללית שממירה NTU לכמות מוצקים במיליגרם לליטר. גודל החלקיקים, צורתם, צבעם ותכונותיהם האופטיות משפיעים על הקריאה.

איך מודדים עכירות?

אחת משיטות המדידה המרכזיות היא נפלומטריה. מקור אור מאיר את הדגימה וגלאי מודד את האור שהתפזר ממנה, בדרך כלל בזווית הקרובה ל־90 מעלות ביחס לקרן המקורית.

התוצאה מושפעת לא רק מהמים עצמם, אלא גם מאופן המדידה: מקור האור, אורך הגל, מבנה המכשיר, זווית הגלאי, הכיול, מצב כלי הדגימה והאופן שבו טופלה הדגימה.

בועות אוויר, טביעות אצבע על הקובטה, שריטות, חלקיקים ששקעו לפני המדידה או ערבוב לא עקבי יכולים לשנות את הקריאה. לכן מספר עכירות ללא מידע על שיטת המדידה אינו תמיד בר־השוואה למספר ממקור אחר.

NTU ו־FNU – למה לא כל מספר ניתן להשוואה?

NTU ו־FNU הן יחידות נפוצות לדיווח על עכירות נפלומטרית, אך הן קשורות לשיטות אופטיות שאינן בהכרח זהות.

שיטות מקובלות שונות זו מזו בין היתר במקור האור ובתחום אורכי הגל. מכיוון שחלקיקים אמיתיים מגיבים אחרת לאור בהתאם לגודל, לצורה, לצבע ולמקדם השבירה שלהם, אי אפשר להניח שכל קריאה של 1 NTU תהיה זהה בפועל לכל קריאה של 1 FNU בכל סוג מים ובכל מכשיר.

כשמשווים תוצאות עכירות, כדאי לשאול לא רק “מה המספר?” אלא גם “באיזו שיטה ובאיזה מכשיר הוא נמדד?”

מה עכירות כן יכולה לומר לנו?

  • האם חל שינוי במי המקור.
  • האם תהליך סינון משנה את כמות החומר שמפזר אור.
  • האם קיימת פריצת חלקיקים או ירידה בביצועי מסנן.
  • האם התרחש שינוי חריג במערכת אספקת המים.
  • האם לאחר עבודות תשתית או שינויי זרימה הופיעו חלקיקים במים.
  • האם תנאי המים עלולים להקשות על תהליך חיטוי.

לכן עכירות היא מדד מצוין לבקרת תהליך ולמעקב לאורך זמן, במיוחד כאשר יודעים מהו מקור המים ומה המערכת שאותה בודקים.

מה התוצאה אינה מספיקה כדי לקבוע

זהו ההבדל בין מדידה טובה לבין מסקנה גדולה מדי מהמדידה.

היא אינה מספיקה כדי לקבוע שיש חיידקים.
עכירות אינה ספירה מיקרוביולוגית.
היא אינה שוללת חיידקים כאשר המים צלולים.
מים בעכירות נמוכה יכולים עדיין להכיל מיקרואורגניזמים.
היא אינה מזהה E. coli.
לכך נדרשת בדיקה מיקרוביולוגית מתאימה.
היא אינה מזהה Giardia או Cryptosporidium.
עכירות יכולה לשמש מדד תפעולי לסינון, אך אינה בדיקה לטפילים.
היא אינה מזהה מתכת מסוימת.
ברזל או מנגן יכולים לתרום לעכירות, אך המספר אינו מזהה אותם.
היא אינה בדיקת PFAS או חומרי הדברה.
לכך דרושות בדיקות כימיות ייעודיות.
0 NTU אינו תעודת בטיחות.
חומרים מומסים ומיקרואורגניזמים אינם נשללים על ידי המדד.
עכירות גבוהה אינה הוכחה שהמים מסוכנים.
צריך להבין מה גורם לעכירות ומה אומרים שאר המדדים.

עכירות וחיטוי – למה הקשר חשוב?

עכירות אינה מדד לזיהום מיקרוביאלי, אבל חלקיקים במים יכולים להשפיע על האופן שבו תהליכי חיטוי פועלים.

UV

חלקיקים וחומר אחר במים יכולים לפזר או לספוג קרינת UV ולהפחית את כמות הקרינה שמגיעה אל מיקרואורגניזמים.

עם זאת, עכירות היא רק אחד מהגורמים המשפיעים על מערכת UV.

כלור וחומרי חיטוי

חלקיקים יכולים לספק הגנה פיזית למיקרואורגניזמים, וחומרים מסוימים במים יכולים גם להגדיל את דרישת המחטא.

לכן אין מספר NTU יחיד שמבטיח שחיטוי יהיה יעיל בכל מערכת ובכל תנאי.

ערכי עכירות שמופיעים בהנחיות ובתקנות של מתקני טיפול הם בדרך כלל חלק ממערכת של בקרת סינון וחיטוי. אין להפוך אותם אוטומטית ל“סף בטיחות” לצרכן.

איזו בדיקה מתאימה למה שרוצים לדעת?

עכירות יכולה להיות מדד מצוין — כאשר זו באמת התכונה שרוצים לבדוק.

רוצה לדעת אם קיימים חלקיקים? עכירות יכולה לתת אינדיקציה שימושית, אבל אינה מזהה את סוג החומר.
רוצה לדעת כמה מוצקים מרחפים יש? צריך TSS או שיטה מתאימה אחרת — לא להמיר NTU ישירות.
רוצה לדעת כמה חומר מומס יש במים? זו שאלה של TDS ומוליכות, לא עכירות.
רוצה לדעת אם יש חיידקים? נדרשת בדיקה מיקרוביולוגית.
רוצה לעקוב אחר מסנן משקעים? השוואת עכירות לפני ואחרי יכולה להיות שימושית.
רוצה לבדוק מערכת UV? עכירות יכולה להיות חלק מהתמונה, אך אינה מדד ישיר לתפקוד המערכת.

מה אפשר לראות בבית?

מים לבנים או חלביים

אחת האפשרויות היא בועות אוויר זעירות שנוצרו בעקבות שינוי לחץ.

אם ממלאים כוס שקופה והמים מתבהרים בהדרגה, הדבר מתאים יותר לבועות מאשר למשקע חלקיקי. זו אינדיקציה בלבד ולא בדיקת מעבדה.

מים חומים או צהובים

שינוי כזה יכול להיות קשור למשקעים, ברזל, מנגן, שינויי זרימה או עבודות בצנרת.

אי אפשר לזהות את החומר או לקבוע בטיחות לפי הצבע בלבד.

חלקיקים נראים לעין

חלקיקים יכולים להיות חול, משקע מינרלי, חומר מהצנרת, פתיתי פחם או חומר אחר.

המראה לבדו אינו מספיק כדי לזהות אותם.

עכירות לאחר החלפת מסנן

אבק מהמדיה, בועות אוויר או שטיפה לא מספקת של מסנן חדש יכולים להשפיע זמנית על מראה המים.

יש לפעול לפי הוראות היצרן ולא להניח שכל תופעה כזו היא בהכרח תקינה.

איך שיטות טיפול שונות משפיעות על עכירות?

שיטת טיפול השפעה צפויה על עכירות מה אסור להסיק
מסנן משקעים מיועד ללכידת חלקיקים ולכן עשוי להפחית עכירות בהתאם לגודל ולסוג החומר. עכירות נמוכה אינה מספיקה כדי לקבוע הסרת חיידקים או מומסים.
קרישה / פלוקולציה מיועדת ליצור חלקיקים גדולים יותר שניתן להפריד בהמשך התהליך. ירידה בעכירות אינה מזהה איזה מזהם הוסר.
פחם פעיל עשוי להשפיע על חלקיקים בהתאם למבנה המסנן, אך עיקר פעולתו יכולה להיות ספיחה. עכירות ללא שינוי אינה מספיקה כדי לקבוע שהפחם אינו עובד.
UF / MF ממברנות המיועדות להפרדת חלקיקים וקולואידים צפויות בדרך כלל להפחית עכירות. עכירות לבדה אינה מספיקה כדי לקבוע שלמות מלאה של הממברנה.
אוסמוזה הפוכה מערכת תקינה הכוללת טיפול מקדים וממברנה צפויה בדרך כלל להפיק מים בעלי עכירות נמוכה. עכירות אינה מחליפה TDS, מוליכות או בדיקות אחרות של תפקוד המערכת.
UV החיטוי עצמו אינו מיועד להסיר חלקיקים ולכן אינו אמור להפחית עכירות. עכירות ללא שינוי אינה מעידה שמערכת UV אינה פועלת.
חילוף יונים התהליך משנה את הרכב היונים ואינו מיועד בדרך כלל לטיפול בעכירות. שינוי בהרכב המים יכול להתרחש בלי שינוי בעכירות.

ומה לגבי מי השתייה בישראל?

עכירות היא חלק ממערך הבקרה והניטור של מי שתייה בישראל. משרד הבריאות מפקח על איכות המים ומפרסם נתונים מבדיקות במקורות, במתקני טיפול ובמערכות האספקה.

קיימות בישראל דרישות עכירות שונות בהתאם לנקודת המדידה ולסוג התהליך, למשל בהקשרים של סינון, מתקני טיפול ומערכת האספקה.

בעמוד זה איננו מציגים כרגע מספר ישראלי יחיד כ“ערך בטיחות” משום שהמשמעות הרגולטורית תלויה בנקודת המדידה ובהקשר, ויש להבחין בין דרישת תהליך לבין איכות המים בברז הצרכן.

השורה התחתונה

עכירות היא מדד מצוין לשאלה צרה ומוגדרת: עד כמה המים מפזרים או מחלישים אור בתנאי המדידה.

היא יכולה להיות שימושית מאוד למעקב אחר סינון, שינוי במקור המים ואירועים במערכת.

אבל היא אינה אומרת מהו החומר שגרם לתוצאה, אינה מזהה פתוגן או מזהם מסוים, ואינה מחליפה את הבדיקה המתאימה לשאלה שרוצים לענות עליה.

שאלות נפוצות

האם מים צלולים הם בהכרח בטוחים לשתייה?
לא. חיידקים, נגיפים, מלחים, מתכות וחומרים אורגניים יכולים להימצא גם במים שנראים צלולים ובעכירות נמוכה.
האם מים עכורים בהכרח מסוכנים?
לא. עכירות יכולה לנבוע גם מחומר מינרלי או מגורם פיזיקלי שאינו מהווה כשלעצמו סכנה. עם זאת, שינוי חריג בעכירות מצדיק בירור של המקור.
האם NTU מודד את כמות החלקיקים?
לא ישירות. הוא מודד תגובה אופטית. גודל החלקיקים, צורתם ותכונותיהם משפיעים על התוצאה.
האם TDS ועכירות הם אותו דבר?
לא. TDS עוסק בחומר מומס. עכירות עוסקת בעיקר בתגובה האופטית של חלקיקים וחומר לא אחיד במים.
האם מים לבנים מהברז הם תמיד מים עכורים?
לא. לעיתים המראה הלבן נגרם מבועות אוויר זעירות בעקבות שינוי לחץ.
האם מסנן פחם חייב להוריד עכירות?
לא. מסנן פחם יכול לבצע את פעולת הספיחה שעבורה הוא מיועד בלי שינוי משמעותי בעכירות.
האם עכירות משפיעה על UV?
היא יכולה להשפיע. חלקיקים וחומר אחר עשויים לפזר או לספוג קרינת UV או להגן על מיקרואורגניזמים. עם זאת, עכירות היא רק אחד מהגורמים המשפיעים על תפקוד מערכת UV.

על העמוד

מסגרת עריכה

GALBUY Water Research

סוג התוכן

סקירת ידע מדעי וטכני לציבור הרחב

שיטת הכנת התוכן

איסוף, השוואה וסינתזה של מידע מדעי וטכני ממקורות שונים

מקורות ומידע נוסף

הפניות למקורות מופיעות בעמוד, בהתאם לנושא הנדון

התוכן מיועד להנגשת מידע ולהבנת הנושא. הוא אינו מהווה תוצאת בדיקת מעבדה, אישור לעמידה בתקן או קביעה לגבי איכות המים במערכת מסוימת.

מקורות מרכזיים

  1. WHO — Water Quality and Health: Review of Turbidity (2017) מסמך מקצועי על משמעות העכירות במקורות מים ובמי שתייה, השלכותיה על תהליכי טיפול והשימוש בה כמדד תפעולי.
  2. WHO — Guidelines for Drinking-water Quality (2026) מהדורה רביעית הכוללת את התוספות הראשונה, השנייה והשלישית. הנחיות לניהול סיכונים ולבקרת איכות מי שתייה, ממקור המים ועד לצרכן.
  3. U.S. EPA — Method 180.1: Determination of Turbidity by Nephelometry (1993) שיטת מדידה אופטית המבוססת על פיזור אור, לרבות עקרונות המדידה, כיול המכשיר ודיווח עכירות ביחידות NTU.
  4. U.S. EPA — National Primary Drinking Water Regulations דרישות פדרליות לעכירות במערכות טיפול וסינון מי שתייה. במערכות סינון קונבנציונלי או ישיר שעליהן חלות דרישות אלו, העכירות לא תעלה על 0.3 NTU בלפחות 95% מהמדידות בכל חודש, ולא תעלה על 1 NTU בכל עת.
  5. ISO 7027-1:2016 — Water Quality: Determination of Turbidity תקן בינלאומי לשיטות כמותיות למדידת עכירות באמצעות מכשור אופטי, לרבות נפֶלומטריה. המסמך המלא עשוי להיות בתשלום.
  6. משרד הבריאות — הבטחת איכות מי השתייה בישראל מידע רשמי על ניטור, פיקוח ובקרה במקורות המים, במתקני הטיפול וברשת האספקה. דרישות העכירות המחייבות בישראל נקבעות לפי המסגרת הרגולטורית המקומית.
עכירות מתארת את פיזור האור במים ואינה מזהה את סוג החלקיקים או נוכחותם של פתוגנים. ערכי העכירות בתקנות EPA מתייחסים לתנאי טיפול מוגדרים ואין להחיל אותם באופן אוטומטי על כל בדיקת מים ביתית או על דרישות איכות מי השתייה בישראל.
עגלת הקניות שלך 0
אוף, העגלה ריקה כרגע..
להמשיך בקנייה
לידיעתך, באתר זה נעשה שימוש בקבצי Cookies. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה, למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.
דילוג לתוכן