טריהלומתאנים (THMs) במי שתייה – היווצרות, חשיפה, תקינה והשפעות בריאותיות
סקירה מחקרית של תוצרי לוואי הנוצרים בחיטוי מים, נתוני ניטור בישראל, המשמעות הבריאותית ושיטות הפחתה – תוך הבחנה בין מחקר, תקינה וחשיפה בפועל.
טריהלומתאנים (Trihalomethanes, בקיצור THMs) הם קבוצת תרכובות אורגניות נדיפות העלולות להיווצר במהלך חיטוי מי שתייה, בעיקר כאשר כלור מגיב עם חומר אורגני טבעי במים. חיטוי הוא רכיב חיוני בהגנה מפני מחלות המועברות במים, אך התגובות הכימיות המלוות אותו עשויות לייצר תוצרי לוואי שיש לנטר ולצמצם. בדיקות THMs משמשות מדד חשוב לבקרת איכות, אך אינן מתארות את כלל תוצרי הלוואי של החיטוי.
THMs הם תוצרי לוואי מוכרים של חיטוי מים. חשיפה מוגברת לאורך שנים נקשרה במחקרים אפידמיולוגיים לסיכון מוגבר לכמה סוגי סרטן, במיוחד סרטן שלפוחית השתן, אך קשר סטטיסטי אינו מזהה בהכרח את החומר האחראי ואינו מוכיח סיבתיות. המשימה הציבורית היא להפחית היווצרות וחשיפה תוך שמירה על חיטוי יעיל.
ארבע התרכובות המרכיבות את מדד TTHM
בפיקוח על מי שתייה נמדד בדרך כלל הסכום של ארבע תרכובות. הן שונות בנדיפות, במסיסות ובהשפעותיהן האפשריות על הגוף. לכן שתי דגימות בעלות אותו ריכוז כולל עשויות להיות שונות בהרכבן הכימי.
| שם התרכובת | נוסחה | קיצור | מאפיין מרכזי |
|---|---|---|---|
| כלורופורם (Chloroform) | CHCl₃ | TCM | נדיף יחסית; עשוי לעבור מהמים לאוויר בעת מקלחת |
| ברומודיכלורומתאן (Bromodichloromethane) | CHBrCl₂ | BDCM | מכיל כלור וברום; הרכבו קשור בין היתר לנוכחות ברומיד במקור המים |
| דיברומוכלורומתאן (Dibromochloromethane) | CHBr₂Cl | DBCM | תרכובת מוברמת; תכונותיה שונות מכלורופורם |
| ברומופורם (Bromoform) | CHBr₃ | TBM | נדיף פחות מכלורופורם בתנאים השוואתיים |
TTHM הוא סכום ריכוזי ארבע התרכובות ביחידות של מיקרוגרם לליטר (µg/L). זה אינו מדד לריכוז הכלור החופשי ואינו מדד של כל תוצרי הלוואי (DBPs), הכוללים גם חומצות הלואצטיות (HAAs), ניטרוזאמינים ותרכובות נוספות.
מנגנון ההיווצרות במערכות מים
כלור חופשי מגיב עם קבוצות כימיות בחומר האורגני הטבעי (NOM) שבמים. במהלך התגובות עשויים להיווצר THMs. כאשר במים מצויים יוני ברומיד, יכולים להיווצר תוצרים המכילים ברום, ולעיתים הרכב ארבע התרכובות משתנה משמעותית.
| גורם | השפעה אופיינית | הסתייגות |
|---|---|---|
| חומר אורגני טבעי | מספק חומרי מוצא לתגובה | כמות פחמן אורגני אינה מתארת לבדה את תגובתיותו |
| ברומיד | עשוי להסיט את התערובת לתרכובות מוברמות | ברומיד אינו ברומט; אלה חומרים שונים |
| pH | במקרים רבים pH גבוה מגביר היווצרות THMs | לא כל תוצרי החיטוי מתנהגים באותו אופן |
| טמפרטורה | עשויה להגביר קצבי תגובה | במקביל עשויה להגביר נדיפה |
| זמן שהייה וכלור נותר | מאפשרים המשך היווצרות ברשת החלוקה | התוצאה תלויה גם בדלדול חומרי המוצא ובתנאי האחסון |
טריהלומתאנים במי שתייה בישראל
במחקר ישראלי של Sagie ועמיתיה, שפורסם בשנת 2026, נותחו 16,268 דגימות שנאספו ברשתות חלוקת מים בשנים 2015–2024. המחברים דיווחו על ריכוז TTHM ממוצע של 30.41 מק״ג/ליטר, עם שונות גיאוגרפית ועונתית. ברומופורם היה התרכובת הדומיננטית בתיאור הכולל של המחקר. באזורים צפוניים ובחיפה נצפו ערכים גבוהים יחסית, ובאזורים דרומיים התלויים במידה רבה במים מותפלים – ערכים נמוכים יותר. המחקר המקורי (2026).
בבדיקה ביקורתית של המחקר זוהתה אי־התאמה בין ממוצע ה־TTHM הכולל שדווח (30.41) לבין סכום הממוצעים של ארבע התרכובות בטבלה שפורסמה (32.03 מק״ג/ליטר). לכן הערך 30.41 מובא כממוצע המדווח בפרסום, ולא כאימות עצמאי של פירוקו לכל תרכובת. דגימות המחקר אינן שקולות לבדיקה אישית של ברז ביישוב מסוים.
הרכב מקורות המים בישראל משתנה בין אזורים ובין מועדים, כולל מים מותפלים, מי תהום ומים עיליים ותערובות שלהם. התפלה עשויה לצמצם חומרי מוצא להיווצרות THMs, אך תהליכי טיפול משלימים, מיהול וחיטוי ברשת מחייבים בדיקות בפועל. אין להסיק שמים מותפלים נטולי THMs או שכל רשת בצפון מציגה ערך גבוה.
חשיפה בשתייה, במקלחת ובבריכות
חשיפה ל־THMs אינה מוגבלת לבליעת מים. חלק מהתרכובות נדיפות ועלולות לעבור לאוויר בעת מקלחת חמה. חשיפה יכולה להתרחש גם דרך העור, ובבריכות שחייה דרך שאיפה, מגע ובליעה מקרית. החשיבות היחסית של כל מסלול תלויה בריכוז במים, בהרכב התרכובות, בטמפרטורה, באוורור, במשך החשיפה ובתדירותה.
במחקרים מסוימים נמצאה תרומה משמעותית לחשיפה שלא דרך שתייה, אך אין אחוז יחיד שניתן להחיל על כל בית או אדם. בפרט, אין להסיק שמקלחת תמיד מסוכנת יותר משתיית מים, או שמדידת TTHM במים מתארת לבדה את המנה שנקלטה בגוף.
השפעות בריאותיות ואיכות הראיות
סרטן שלפוחית השתן והמעי הגס
סקירה שיטתית ומטא־אנליזה שפורסמה בשנת 2025 וכללה 29 פרסומים מצאה, בהשוואת קבוצות החשיפה הגבוהות לנמוכות, סיכון יחסי משוקלל (RR) של 1.33 לסרטן שלפוחית השתן (רווח סמך 95%: 1.04–1.71) ושל 1.15 לסרטן המעי הגס והחלחולת (1.07–1.24). החוקרים הגדירו את איכות המסקנה כראיות מוגבלות ומרמזות על קשר (limited-suggestive). הסקירה המקורית.
הבדלים בין מחקרים, מדידת חשיפה עקיפה, עישון וגורמי ערבוב אחרים מקשים לקבוע מהו הגורם הסיבתי. נוסף על כך, TTHM עשוי לשמש סמן לחשיפה לתערובת רחבה יותר של תוצרי חיטוי. ערך RR הוא השוואה יחסית בין קבוצות במחקר – לא הסתברות אישית לחלות ולא הוכחה שמים מסוימים גרמו למחלה.
היריון, התפתחות העובר ופגיעה באיברים
מחקרים בדקו קשרים בין חשיפה לתוצרי חיטוי לבין מדדי היריון, לידה והתפתחות, אך הממצאים אינם אחידים וקשה להפריד בין תרכובות ומסלולי חשיפה. במחקרי בעלי חיים ובמחקרים טוקסיקולוגיים נצפו השפעות על הכבד והכליות במינונים ובתנאים מסוימים; אין להשליך באופן ישיר ממינונים ניסויים גבוהים לריכוזים שגרתיים במי שתייה.
סיווגי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן
בהערכות IARC שנכללו במחקרים שנסקרו, כלורופורם וברומודיכלורומתאן סווגו בקבוצה 2B – ייתכן שמסרטנים לבני אדם; דיברומוכלורומתאן וברומופורם בקבוצה 3 – לא ניתן לסווג מבחינת מסרטנות לאדם על בסיס הראיות הזמינות. קבוצה 3 אינה הוכחה לחוסר סיכון; קבוצה 2B אינה הוכחה שהחומר גורם לסרטן בבני אדם בריכוזי שתייה שגרתיים.
ערכי תקינה והנחיות בינלאומיות
| מערכת | ערך | אופן הפרשנות |
|---|---|---|
| ישראל | 100 מק״ג/ליטר TTHM | התקנות כוללות ממוצע שנתי משוקלל, דרישה ל־0.1 מ״ג/ליטר בלפחות 90% מהזמן, וערך של 150 מק״ג/ליטר לתקופה שאינה עולה על שבועיים רצופים. יש ליישם את נוסח התקנות המלא. |
| ארצות הברית — EPA | 80 מק״ג/ליטר TTHM | מגבלת MCL, הנבדקת על בסיס ממוצע שנתי נע לכל נקודת ניטור (LRAA) |
| האיחוד האירופי | 100 מק״ג/ליטר TTHM | ערך פרמטרי לסכום ארבע התרכובות; יש לשאוף להפחתתו בלי לפגוע בחיטוי |
| WHO | 300 / 60 / 100 / 100 מק״ג/ליטר | ערכים נפרדים בהתאמה לכלורופורם, BDCM, DBCM וברומופורם; סכום היחסים בין הריכוזים לערכי ההנחיה לא יעלה על 1 |
דגימה בודדת אינה בהכרח מספיקה לקבוע עמידה או חריגה לפי חישוב שנתי. חריגה המחייבת טיפול רגולטורי אינה מאפשרת לחשב מתוכה סיכון רפואי אישי. בדיקה ופרשנות של תוצאות צריכות להתבצע במסגרת הנחיות ספק המים ומשרד הבריאות.
מדידה ודיגום של טריהלומתאנים
בדיקות THMs מתבצעות במעבדות באמצעות כרומטוגרפיית גז, למשל GC-MS או GC-ECD, עם הכנת דגימה המתאימה לחומרים נדיפים. נדרשת הקפדה על כלי דיגום תקניים, מניעת חלל אוויר מיותר, טיפול בשארית חומר המחטא, קירור ושינוע לפי הוראות שיטת הבדיקה והמעבדה. דיגום שגוי עלול לאפשר המשך היווצרות THMs או איבוד שלהם לאוויר ולשבש את התוצאה.
בדיקות כלור חופשי, pH, מוליכות או TDS אינן מודדות THMs. ריח כלור אינו מדד כמותי לריכוזם. במקרה של צורך בבדיקה יש לפנות למעבדה המוסמכת לפרמטר ולשיטת המדידה הנדרשים.
הפחתת THMs בשיטות טיפול וסינון
| שיטה | יתרון אפשרי | מגבלה מרכזית |
|---|---|---|
| פחם פעיל גרנולרי או בלוק | ספיחה של תרכובות אורגניות, ובהן חלק מה־THMs | תלוי בסוג הפחם, זמן המגע, קצב הזרימה, תחרות עם חומרים אחרים וחיי המסנן |
| אוסמוזה הפוכה (RO) | מערכת שלמה עשויה להפחית THMs, לעיתים גם באמצעות שלבי פחם | אין להסיק מנתוני סילוק מלחים על הפחתת כל THM; ביצועי ממברנה אינם ביצועי מערכת |
| אוורור | עשוי להפחית תרכובות נדיפות, במיוחד כלורופורם | תלוי בתכנון ובקצב חילוף האוויר; ה־THMs עוברים לאוויר |
| חימום או הרתחה | עשויים להפחית חלק מהתרכובות הנדיפות | התוצאה תלויה בזמן, בצורה ובכימיית המים; חימום אינו פתרון גורף לכל תוצרי החיטוי |
מספרי הפחתה שנמדדו בניסוי מסוים אינם הבטחה למוצר אחר. מסנן שמסומן כעומד בתקן NSF/ANSI אינו בהכרח בעל טענת הפחתה מאושרת ל־THMs: יש לבדוק בתיעוד הדגם הספציפי את טענת הביצוע הרלוונטית, למשל VOC reduction, ואת תנאי הבדיקה.
חשיבות החיטוי והאיזון בין סוגי סיכונים
הפחתת תוצרי לוואי של חיטוי היא יעד חשוב בבריאות הציבור, אך אין להשיג אותה באמצעות ויתור על הגנה מיקרוביאלית. כלור מספק שארית חיטוי ברשת, בעוד UV אינו משאיר שארית חיטוי; שימוש בכלוראמין או באוזון משנה את פרופיל תוצרי הלוואי ואינו מבטל את שאלת הסיכונים הכימיים. תכנון מערכות מים מחייב טיפול במקורות החומר האורגני, בחומרי החיטוי ובתנאי ההולכה והשהייה.
פירוש נתוני THMs לציבור
- יש לבדוק באיזה אתר ומועד נלקחה הדגימה, ומהו סוג הנתון: תוצאה יחידה, ממוצע תקופתי או ממוצע רגולטורי.
- יש לבדוק האם נמסר סכום TTHM או פירוט ארבע התרכובות; הבדל בהרכב יכול להיות משמעותי.
- אין להסיק שריח כלור חזק מעיד בהכרח על THMs רבים, או שהיעדר ריח מעיד על היעדרם.
- אין להסיק שכל מוצר המסיר כלור חופשי נבדק גם להפחתת THMs.
- במקרה של תוצאה חריגה יש לפעול לפי ההנחיות של ספק המים ורשות הבריאות, ולא להפסיק חיטוי באופן עצמאי.
הבהרות נפוצות
ההבדל בין כלור לבין טריהלומתאנים
כלור הוא חומר המשמש לחיטוי. THMs הם תוצרים כימיים שעשויים להיווצר כאשר חומר החיטוי מגיב עם רכיבים במים. מדידת כלור חופשי אינה שקולה למדידת THMs.
המשמעות של ריח כלור במי ברז
ריח כלור אינו מדד אמין ל־TTHM. ריכוז התרכובות תלוי גם במקור המים, בחומר האורגני, בברומיד ובמשך התגובה.
הפחתת THMs באמצעות הרתחה
הרתחה עשויה להפחית חלק מהחומרים הנדיפים, אך אינה מבטיחה סילוק מלא של ארבע התרכובות או של תוצרי חיטוי אחרים, ואין להסתמך עליה כפתרון אוניברסלי.
מסנני פחם ומערכות אוסמוזה הפוכה
יכולת הפחתה תלויה בדגם המערכת, בתחזוקה ובתנאי ההפעלה. יש לבדוק אישור ביצועים המתייחס במפורש לתרכובות הרלוונטיות ולא להסתמך רק על שם הטכנולוגיה.
משמעות ערך נמוך מהתקן
עמידה בתקן פירושה עמידה בדרישה רגולטורית לפי תנאי המדידה שנקבעו. היא אינה הוכחה לאפס חשיפה או לאפס סיכון, ומנגד ערך מדוד נמוך אינו סיבה בפני עצמה להחלפת מערכת מים.
סיכום
THMs נוצרים כתוצרי לוואי של תהליכי חיטוי הכרחיים. הם נבדלים זה מזה במבנה ובתכונות, וחשיפה אליהם עשויה להתרחש בכמה מסלולים. הממצאים הבריאותיים מצדיקים ניטור והפחתה מבוקרת, אך חשוב להבחין בין קשרים שנצפו באוכלוסיות לבין סיכון אישי וסיבתיות מוכחת. בישראל קיימים נתוני ניטור עדכניים המעידים על שונות לפי מקור מים ואזור אספקה. הפחתת חשיפה צריכה להשתלב תמיד בשמירה על אספקת מים מחוטאים ובטוחים מבחינה מיקרוביאלית.
מקורות מידע ומחקרים
- Sagie N. et al. (2026). Nationwide Spatial and Temporal Patterns of Trihalomethanes in Drinking Water. Water. DOI: 10.3390/w18111375.
- Helte E. et al. (2025). Exposure to Drinking Water Trihalomethanes and Risk of Cancer: A Systematic Review of the Epidemiologic Evidence and Dose–Response Meta-Analysis. Environmental Health Perspectives. DOI: 10.1289/EHP14505.
- WHO (2022). Guidelines for Drinking-water Quality: Trihalomethanes. ערכי ההנחיה לארבע התרכובות.
- US EPA. Stage 2 Disinfectants and Disinfection Byproducts Rule. מידע על LRAA וניטור.
- European Union. Directive (EU) 2020/2184. הנוסח המחייב של הדירקטיבה.
- משרד הבריאות – תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע״ג–2013. מידע על דוחות ניטור בישראל.
- IARC Monographs, Volumes 52 and 73. הערכות מסרטנות לתרכובות הלוגניות ולתוצרי חיטוי. מאגר IARC.
יש להבחין בין מסמך רגולטורי, מחקר תצפיתי והערכת סכנה של חומר. קישור למחקר אינו מהווה אישור לכך שמסקנותיו הוכחו כסיבתיות.
GALBUY Water Research | סקירת מידע מדעי לציבור | עדכון: אוקטובר 2026. תוכן זה נועד למידע כללי ואינו מחליף ייעוץ מקצועי או הנחיות רשויות הבריאות.
